האלף לך שלמה/אורח חיים/קלד
|
< הקודם · הבא > |
|
דף זה נוצר בטכנולוגיית זיהוי תווים אופטי OCR. מטבע הדברים הטקסט המקורי ישן ודרושה עדיין הגהה מלאה מול טקסט מקורי חופשי. | ||
| אתם מוזמנים לתרום ולהגיה את הדף, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי הדף מוגה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
שאלה מהרב מו"ה צבי הירש חיות אבד"ק זאלקווא.
מה שנהגו בק"ה להגביה המת בשבת ע"י ככר ותינוק ורצה לבטל זאת. הנה חס להזכיר כי כן נהגו בכמה קהלות קדושות וטעמם נ"ל כיון דבמקום שיש חשש שיסריח מותר מדינא לטלטלו ולכך כיון שכתבו התוס' בנדה ד"ג ד"ה אשה מרגשת דאמרינן לא פלוג אפי' לקולא כיון דרוב פעמים מדגשת וכו' וא"כ מוכח דשייך לא פלוג אפי' לקולא היכי דהדוב שכיח טפי להיתר אבל אם האיסור שכיח טפי או שוה בשוה לא שייך לא פלוג ולכך בע"כ קים להו להני שנהגו היתר דהוי מקומות החמין ושכיח ברוב הפעמים יוחד שיסריח או כיון דהוי קהלות גדולות ושכיח בהו ר"ל מתים בשבת וכיון דברוב הפעמים שכיח שיסריח ולכך לא פלוג רבנן אף אם אירע פעם דליכא חשש שיסריח מותר דלא פלוג בתקנתן וכיון דהתירו התירו והמג"א לא תמה רק על מה שנהגו במקומות הקרים דלא שכיח שיסריח או דהוי בעיירות קטנות דל"ש מת בשבת ולא שייך בזה לא פלוג לכך תמה כיון דעתה אין חשש שיסריח למה הקילו אבל בקהלות גדולות מודה דנכון כן. וגם י"ל כיון דהכלל כך הוא דלטובת המת התירו לו לטלטל ע"י ככר או תינוק רק אם אינו לטובת המת רק לטובת החייב בזה יש דעות האוסרין ולפ"ז י"ל אף אם עתה נזדמן מת שאין בו חשש שיסריח מ"מ אם נאסר לו שלא לטלטל יבואו לטעות שלא יגביהו המת לעולם מן המטה ולא ידעו לחלק בין אם יש חשש שיסריח או לא ולא כל העוסקים עם המת אזלי לשיולי ויומשך מזה שיסריח המת לכך התירו בכל ענין אף במקום שאינו מסריח כי מעתה אינו לצורך החיים רק לצורך המתים כדי דלא ליתי לחלופי ולאסור אף במקום שיסריח וכל דהוי בי' צד נגיעה וטעם לצורך המתים מותר לטלטל ע"י כיכר אך תינח היכי דהוי קהלה גדולה ושכיח בהו ר"ל מתים בשבת ולכך אם נאסר במקום דליכא חשש שיסריח אתי למטעי אף במקום שיש חשש שיסריח לכך זה גופו הוי צורך המתים לכך מותר בכל ענין אבל בקהלה קטנה דלא שכיח בהו בשבת מתים ואם נזדמן הוי רק ע"ד המיעוט וליכא חשש בזה שיטעו לעשות כן אף במקום שיסריח בכה"ג אין זה צורך המתים רק צורך החיים שפיר כתב המג"א דראוי לבטל וגם רו"ם יפה כתב כיון דעכ"ם יש דעה המתיר י"ל דנהגו כהך דעה לכך אין לבטל בזה המנהג: