האלף לך שלמה/אורח חיים/קט
< הקודם · הבא > |
דף זה נוצר בטכנולוגיית זיהוי תווים אופטי OCR. מטבע הדברים הטקסט המקורי ישן ודרושה עדיין הגהה מלאה מול טקסט מקורי חופשי. | |||
אתם מוזמנים לתרום ולהגיה את הדף, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי הדף מוגה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. |
שאלתו באשה שקנתה מנעלים ביום ד' דחוה"מ מחנוני אומן וראתה שהיו בחצי מלאכתם והיו צריכין עוד תקון קצת ואולם הי' שהות ביום שיוגמר מלאכתם קודם יו"ט וקצצו דמיהם ונדבר ביניהם לשלוח שליח למחרתו ביו"ט באור הבוקר בעת פתיחת החנות עם המעות ותקבל המנעלים ושאלה את פיו והורה דלשלוח המעות ביו"ט ודאי אסור רק ציוה לשלוח המעות בעיו"ט ולקבל המנעלים ביו"ט. לדעתי לא יפה הורה ראשון מ"ש רו"מ דבנכרי מעות קונות דבר תמוה אמר שרוב הפוסקים הסכימו לדעת ר"ת דבישראל מעות קונות ובנכרי במשיכה עיין חו"מ סי' קצ"ד וביו"ד סי' ש"כ וא"כ לא קנה הישראל רק כשמשך ועוד אף אם מעות קונות כאן כיון דבעת שנתנה המעות עדיין לא נגמרו המנעלים והוי כדשלב"ל דלא קנה כיון דלא נגמר והרי קיי"ל אף בהוכר העובר הו"ל דשלב"ל עד שנולד וה"ה בזה ואף דברמ"א סי' ר"ט מבואר דחנטו הפירות מקרי דבר שבא לעולם כבר מבואר בסמ"א דתרתי בעינן שיהי' בעין וממילא קרבו משמע הא אם לא רבו ממילא אף דהוי בעין ל"מ עיי"ש א"כ ה"נ דשלב"ל ועוד נראה דבלא"ה אסור מכח אין מביאין כלים מבית האומן ואף דהרמ"א התיר במנעלים היינו בזמנם דדרך הי' רוב אומנים עשו לעצמן למכור כשיזדמן ירוב העולם לא היו הולכין לאומנין לעשות להם מנעלים אבל בזמנינו אדרבא רוב העולם הולכין לאומנים עושי מנעלים ושוכרין עצמן לעשות להם מנעלים ואין בוחרין לקנות מה שנעשה ממילא הנקראים טאנדייטכי אומרים דזה עלולין להתקלקל יותר מהר לכך כיון דרובן עושין לאנשים הלוקחין מהם לעשות מנעלים ודאי אסור מכח אין מביאין כלים מבית אומן. ובהיותי בזה תמהתי על הג"א הובא במג"א סי' רנ"ב דנכרי העושה מנעלים למכור ואסרו הריו"ט משום מוקצה וכר ותמוה הרי אין מוקצה בשל נכרי כמ"ש המג"א סי' תקי"ז עיי"ש והנה כוונת המג"א כפשוטן שתמה עמ"ש הב"י על הגהות מרדכי דיש לתמוה על המתיר דהא אין מביאין כלים מבית האומן ומתוך זה נכנס לחלק בין אם עושה האומן רק לישראלים הקונים ממנו או עושה למכור לכל מי שירצה וע"ז תמה המג"א דמה תמה הב"י על המתיר מהך דאין מביאין כלים הרי הך דאין מביאין הוי רק לכתחלה והגהות מרדכי מיירי בדיעבד ולכך נהי דאין מביאין לכתחלה מ"מ בדיעבד מתיר ויש אוסרין אפי' דיעבד אבל להתיר לכתחלה לכ"ע אסור ואין חילוק בין אם עושה לצורך ישראל המבקש ממנו לעשות לו או עושה למכור בשוק כן הוי כוונתו בפשיטות ואין פנאי לעיין בפמ"ג ובמחה"ש מ"ש בזה ולדעתי הכונה כן ולכך להמג"א מכ"ש דאסור בנ"ד וגם להרמ"א נראה לאסור מטעמים הנ"ל.