האלף לך שלמה/אורח חיים/צט
|
< הקודם · הבא > |
|
דף זה נוצר בטכנולוגיית זיהוי תווים אופטי OCR. מטבע הדברים הטקסט המקורי ישן ודרושה עדיין הגהה מלאה מול טקסט מקורי חופשי. | ||
| אתם מוזמנים לתרום ולהגיה את הדף, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי הדף מוגה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
שאלה ישראל שיש לו רחיים של סוסים וטוחנין בשבת והבהמות של ישראל.
הנה חלילה להתיר אף לא דרך מכירה כי הערמה אסור בשל תורה כהתב"ש וגם בדרבנן היכי דהוי חשש מ"ע ופרסום אסור ולא התירו רק בחמץ בפסח דהוי הפסד גדול ולרבים וגם הרבה עושים כן ואיכא פרסום דהוי דרך מכירה וליכא חשש מ"ע וגם חמץ בפסח חמור בעיני העולם ולא אחי למחשדי' אבל בעלמא אסור לעשות דעכ"פ מ"ע איכא. ומה שהעיר דבכמה דוכתא כגון במע"ב ובחמץ מהני הערמה ובב"מ פ' השוכר דאמר ערמה איתני עביד בהו ויזדבנון וכן ביו"ט אסור הערמה. זה לק"מ דהכלל כך דלפי מה שהוא לפנינו אין בו איסור כלל וגוף המעשה נעשה בהיתר כגון בחמץ דהנכרי אינו עובר בב"י ומותר להנות מחמץ וכן במע"ב דלפי מה דהוי לפנינו דהם פודין המעשר אין בו איסור רק דהחשש הוי דבאמת הוי שלו ולא של הנכרי ויש חשש איסור בזה אם הוי היתר לפנינו אף דהוי ע"י הערמה אין קפידא אבל התם בב"מ הנה לסרס גם הנכרי אסור וא"כ המעשה נעשה באיסור בודאי רק דהספק הוי אם נעשה בדעת ישראל וראוי לקנסו או שלא מדעתו ואין ראוי לקנסו לכך בזה דהערמה הוי רק בענין מי עשה האיסור ומי ראוי לקנסו לכך כיון דעכ"פ האיסור נעשה בודאי לא מהני הערמה וכן ביו"ט דהערמה גרע ממזיד דהתם בישול גופו הוי איסור דהרי לחול או לנכרי אסור מן התורה וא"כ המעשה הוי באיסור דמן המעשה לא ניכר אם מבשל ליו"ט או לחול או לכלבים רק אם הוא מכוין ליו"ט התירה התורה וכיון דמפאת המעשה יש כאן איסור מבורר רק הכונה מתירתו לכך כל דהוי הערמה הוי כאין כאן כוונת היתר ונשאר באיסורו כגוף המעשה וז"ב.
ומ"ש על התב"ש ומק"ח שפלפלו בסוגיא דמעשר דמערימין ולא הביאו הירושלמי דשאני מעשר דכתיב בי' ברכה. א"ש בפשיטות דבע"כ ש"ס דילן לא ס"ל כן דאל"כ הרי אם נאמר דבעלמא אסור מן התורה הערמה ובמעשר יהי' מותר מכח דכתיב בי' ברכה א"כ מה פריך הש"ס בגיטין שם למ"ד דאינו זוכה לאחרים ממשנה דמע"ב נימא נמי דמע"ב קיל דכתיב בי' ברכה לכך בע"כ הש"ס לא ס"ל חילוק הירושלמי לכך לא הביאוהו ולדינא חס להקל בפרסום חלול שבת כזה ואוושא מלתא: