האלף לך שלמה/אורח חיים/נג
|
< הקודם · הבא > |
שא' במי ששכח להתפלל מנחה בעש"ק שצריך להתפלל ערבית ב' אם מותר לסמוך להתפלל עם הש"ץ ברכת מעין ז' לשם תפלת ערבית כי עבור תשלומין ודאי לא מהני כיון דהתשלומין הוי לשם חובה והרי המקילין לא מקילין לסמוך על מעין ז' רק מכח דתפלת ערבית רשות והתשלומין הוי חובה רק אם מותר לסמוך על הש"ץ לשם תפלת ערבית.
הנה מ"ש דלדעתו אינו יוצא כיון דיש דעות דתפלת שבת ויו"ט הוי חוב כמ"ש בס' מור וקציעה וכו' הנה זה אינו חידוש דהרי בטור תמה ודחה דעות הללו דס"ל דיוצא יחיד במעין ז' רק הב"י מיקל וכן המג"א מכח דס"ל דת"ע רשות אבל להסוברים דתפלת שבת ויו"ט הוי חוב ודאי הדין כדעת הטור דאין יחיד יוצא בזה. מיהו בזה אין לחוש דכדאי הב"י ומג"א לסמוך עליהם בזה ומשמעות כל הפוסקים לא משמע לחלק בזה בין יו"ט לחול.
מיהו בלא"ה נ"ל דבר חדש דאף דת"ע רשות היינו רק אם לא טעה בתפלת מנחה אבל אם טעה בתפלת מנחה וצריך תשלומין מחויב להתפלל תחלה לשם חובת שעתא ובלא"ה לא הוי נחשב תשלומין כיון דחז"ל תקנו דהתשלומין הוי רק בזמן תפלת שעתי' ותחלה יתפללו של עתה ואח"כ לתשלומין צריך לעשות כן ובפרט אם לא יתפלל תחלה חובה אין ניכר אם הוי תפלה זו לתשלומין או לא ולכך צריך להתפלל תחלה לחובה ואח"כ לתשלומין לכך בזה הוי ת"ע חובה כדי שיוכל אח"כ להשלים של מנחה ובלא"ה לא נחשב תשלומין ולכך כמו דהתשלומין הוי חוב הוי ערבית הזה חוב לכ"ע וראה זה דבר חדש ונכון הוא לדעתי בעז"ה: