האלף לך שלמה/אורח חיים/לז
|
< הקודם · הבא > |
שאלת בש"ץ שאמר בשמחת תורה 'אתה הראית', והמנהג שמי שאומר 'אתה הראית' צריך לומר גם החרוזים, והוא אמר שחזן מבהמ"ד יאמר החרוזים וחלץ הטלית, ואח"כ כיבד השמש את התורה לכהנים ולוים להקיף הקפה ראשונה ואח"כ בהקפה ב' כיבד לאנשים מכובדים ולגבירים וגם לש"ץ מבה"כ ולא רצה לקבל התורה, וכן בהקפה ג' וד' כיבדוהו ולא רצה לקבל התורה, ואדרבה דחפה בכל פעם בב' ידים ואמר הטעם מפני שצריכין לכבדו בהקפה א' אעפ"י שאינו לא כהן ולא לוי.
הנה ש"ץ זה ראוי לנזיפה ומקורו בברכות פ"ט (נה.) שאחד מדברים המקצרים שנותיו של אדם הוא אם קראוהו לעלות לתורה ואינו עולה ובפ"ק (דף ח.) ועוזבי ה' יכלו זה המניח ס"ת כשהוא פתוח ויוצא. והנה כל עיקר טעמם בזה הוי מכח בזיון התורה ומה לי בזיון זה או זה, כל דניכר דהוי בזיון התורה הוי בכלל זה.
והנה המג"א בסי' נ"ג ס"ק כ"ב נראה שהוא חילקן לשני מאמרים שונים, ותמוה דבאמת חדא היא ומא"ח ומא"ח [-ומר אמר חדא ומר אמר חדא] וכל אחד פי' כוונת חברו דהנה ודאי עוזבי ה' יכלו היינו קיצור ימים ושניהם חד טעמא דהוי בזיון התורה ושניהם צריכין זל"ז דמקרא דועוזבי ה' יכלו מנ"ל דהוי העדר כבוד התורה דלמא על ענין אחר, אך כיון דכתיב כי הוא חייך מן ההן נשמע הלאו, לכך מסתבר לו' דעוזבי ה' יכלו הוי על בזיון התורה ומקרא דכי הוא חייך נמי לא משמע דדלמא אם מכבד התורה הוי לו שכר אורך ימים ואם ח"ו עושה בזיון לתורה אין לו שכר ברכה ומ"מ גם קללה אין לו וכדקאמר כעין זה בפ"ג דקדושין לרבנן דס"ל דל"ב ת"כ למה כתיב ואם בחוקותי תמאסו וקאמר שם דהוי ס"ד לא ברכה ולא קללה וכו' כן ה"נ בזה לכך צריך קרא דועוזבי ה' יכלו וכל חד מפרש מה דסתם חברו. ויפה כ' הכה"ג דהכל אחד הוא, מיהו בין להכה"ג בין להמג"א עברה הוי דהוי בזיון התורה והוי בכלל עוזבי ה' יכלו או מקצר ימיו וא"כ הוא אין ראוי להיות ש"ץ דהש"ץ צריך להיות הגון ומכובד כמ"ש בסי' נ"ג דאין לו זקן אסור להיות ש"ץ מפני כבוד הצבור ומכ"ש המבזה התורה ועלי' אמר התנא כל המבזה התורה גופו מחולל על הבריות ולמד מקרא דבוזי יקלו והרי כל בזיון בכלל וכן אמרו מסיר אזנו משמוע תורה גם תפלתו תועבה נמי הכונה כיון דמסיר אזנו משמוע תורה הוי בזיון התורה לכך גם תפלתו תועבה. לכן מן הדין להעבירו.
מיהו אפשר שהוא ירא שמים ודרך מקרה הוא לו, אזי די לעונשו והעברה על איזה זמן כפי אשר יבינו כי אני מבחוץ: