דרישה/יורה דעה/רנא

דרישה ‏ יורה דעה רנא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

מפרנסין (עניי עכו"ם עם עניי ישראל דוקא ואז שייך דרכי שלום אבל עניי עכו"ם לחוד אין מפרנסין וכ"כ המרדכי בהנזקין דף תרי"ז):

ב

פרנסת אביו ואמו לפרנסת בניו כו' משא"כ בירושה דבנים הן קודם כמ"ש בח"מ סימן רע"ו והטעם דכאן דאיירי באין להם מה יאכל חייב בכבוד אביו שלא יצטרך לחזור על הפתחים יותר מכבוד בניו ועוד דבירושה אילו היה אביו יורשו היה חוזר הנחלה מאביו לכל בניו דהיינו אחיו בשוה ויוחסר לבניו אף אחר מיתת אביו:

ג

מקדימין הכהן ללוי והלוי לישראל ק' דבא"ח סי' ר"א כתב רבינו ז"ל גרסינן בירושלמי אריב"ל מימי לא ברכתי לפני כהן ולא בירך ישראל לפני וריב"ל לוי הוי ויראה דיש ללוי דין קדימה על הישראל לברך לפניו והרמ"מ כתב שאין לו קדימה אלא שמצד גדולתו לא בירך ישראל לפניו עכ"ל והכא כתב דברי הרמב"ם בסתם דיש ללוי דין קדימה ונלע"ד דכאן דאיירי לענין להחיותו ודאי יש ללוי דין קדימה לכ"ע דהיום ומחר יבנה בית המקדש ויחזור הלוי לעבודתו ולדוכנו משא"כ לעיל בא"ח דאיירי לענין לכבדו לפי שעה ואין החיות תלוי בזה ס"ל לרמ"מ דאין לו קדושה. ונראה דגם בזמן שבה"מ קיים ס"ל דאין מצוה לכבד הלוי יותר מישראל כ"א לענין חיותו חייבה התורה להקדימו בזמן הבית וה"ה בזמן הזה לדעת רבינו. והירושלמי (שמביא הב"י בסימן זה ז"ל א"ר אבין בשעת דוכן שנינו עכ"ה) מוקי לה אפי' להאי קדימה דלהחיותו דוקא בזמן הדוכן ולפ"ז צ"ל מ"ש רבינו בא"ח יראה דיש לו קדימה אדברי הירישלמי דלא כ"כ לפי סברת הירושלמי אלא לפי סברת תלמוד דידן ודו"ק:

ד

אבל אם היה כ"ג ע"ה וממזר ת"ח כו כתב הריטב"א בפ"ק דב"ב אההוא עובדא דהוה מצטער על שנתן פתו לע"ה מסתברא בכה"ג שהיו שני בצורת ומה שהיה אוכל ע"ה יחסר לת"ח אבל אלא ללמוד תורה ולישא אשה ולא קתני פדיון שבויים שמא מילתא דפשיטא היא ולא איצטריך למתני. וב"י הביא בסימן זה וצ"ע דלא משמע הכי בא"ח סימן קכ"ג דכתב שם בני העיר שמכרו בה"כ יכולין לקנות בדמיה כו' עד מכרו חומשין יכולין לקנות בדמיה ס"ת ש"מ דקדושת ס"ת חמורה מקדושת בה"כ וגם אח"כ כתב שם אבל להורידן מקדושתן כגון ממעות ס"ת ב"ה ותיבה לא וכיון שכתב רבינו כאן דאין מוכרין בה"כ לצורך פדיון שבויים כ"ש דאין מוכרין ס"ת ומה שמוכרין ללמוד תורה ולהשיא אשה היינו משום הנאה דידיה דעדיף לאדם טפי שילמוד תורה או לישא אשה ממה שיהיה לו ס"ת אבל למכור אדם ס"ת שלו כדי שילמוד חבירו תורה במעותיה זה ודאי לא אמרו. והתוס' הנ"ל שהקשו למה לא קתני פ"ש ר"ל נמי פ"ש דנפשיה ועל ב"י יש לתמוה דהביא דברי התוס' אהאי דינא דהכא דקאי אפדיון דאחרים והתוס' ודאי לא איירי בהכי גם מדברי רבינו דהכא יש לדקדק כן דלא כתב אלא לכל דבר מצוה שגבו מעות יכולין לשנותו לפדיון שבויים משמע דוקא מעות מותר לשנות:

מעבר לתחילת הדף< הקודם ·

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.