ביאור הגר"א/יורה דעה/רנא
|
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו ארבעה טורים שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) מי שהוא כו'. לשון סמ"ג ור"ל מומר לתיאבון כמש"ש ומ"ש בספ"ד דגטין (מ"ז א') שר' אמי רצה לפדותו לפנים מש"ה דעבד וטעמו כיון שהוא עבריין אינו אחיך ואינו מצוה על מאחד אחיך ועל וחי אחיך עמך עד שילקה וכמ"ש במכות כ"ג א' במתני' וכ"כ סמ"ק וכמ"ש בס"ב וכן דייק הב"י מלשון הרמב"ם שכתוב בס"ב מי שהוא עבריין להכעיס כו' משמע דלתיאבון אין איסור אבל ג"כ אין חיוב וכמש"ש בהג"ה אבל עבריין כו' ואין מוכרח ותוס' בעבודת כובכים כ"ו ב' ד"ה אני כתבו דמחוייבין לפדותו ולהלוותו וכן עיקר:
(ב) (ליקוט) ומפרנסים כו' עם כו'. נראה שדעתו כדעת מרדכי שדוקא עם עניי ישראל ודלא כהר"נ שם שכתב דעם לאו דוקא ועד"מ אבל בש"ע סי' קנ"א סי"ב פסק כדעת הר"נ ע"ש (ע"כ):
(ג) וכן הנותן כו'. עתוס' דקדושין ל"ב א' ד"ה אורו כו':
(ד) ולא עוד כו' ואפי' כו'. ספרי אחיך זה אחיך מאביך מאחד אחיך זה אחיך מאמך מלמד שאחיך מאביך קודם לאחיך מאמך באחד שעריך מלמד שאנשי עירך קודמין לאנשי עיר אחרת בארץ יושבי א"י קודמין ליושבי ח"ל ויושבי ח"ל מנלן ת"ל אשר ה' אלקיך נותן לך לרבות כ"מ. ובתד"א ר"פ כ"ז הלא פרוס לרעב לחמך כו' ומבשרך לא תתעלם הא כיצד אלא אם יש לאדם מזונות בתוך ביתו ומבקש לעשות מהן צדקה כדי שיפרנס אחרים משלו כיצד יעשה בתחלה יפרנס את אביו ואמו ואם הותיר יפרנס את אחיו ואחיותיו ואם הותיר יפרנס את בני משפחתו ואם הותיר יפרנס את בני שכונתו ואם הותיר יפרנס את בני מבוי שלו מכאן ואילך ירבה צדקה עם שאר בני ישראל כו' ועבב"מ ע"א א':
(ה) והקבועים כו'. כמ"ש בפ"ק דב"ב (ז"ח) כמה יהא בעיר כו' ובירושלמי שם לחטי דפסחא יב"ח בין לישא בין ליתן:
(ליקוט) והקבועים כו'. טור ע"ש וכמ"ש בתוספתא סוף פאה קופה לאנשי אותה העיר אם שהה שם ל' יום הרי הוא כאנשי העיר (ע"כ):
(ו) פרנסת עצמו כו'. כמ"ש ברפ"ה דב"מ דרש בן פטורא כו' ובספ"ב דב"מ אבידתו כו' ובתד"א הנ"ל אם יש לאדם מזונות כו' כנ"ל:
(ז) כופין כו'. ממ"ש בב"ב קע"ד ב' בנו שאני ר"ל שמחויב לפרנסו וכופין על הצדקה כנ"ל סי' רמ"ח ס"א וקרוביו עניים מוטל על האדם כמ"ש בנדרים ס"ה ב' וז"ש וכן כו' וכ"ש בנו שקודם לשאר קרובים כנ"ל ואמרינן (כתובות נ' א') עשה צדקה בכל כו':
(ח) מי שנתן כו'. כמ"ש בתוספתא פ"ב דמגילה יחיד שפסק צדקה בעירו נותנין לעניי עירו בעיר אחרת נותנין לעניי עיר אחרת כו' הפוסק צדקה עד שלא זכו בה הפרנסים רשאי לשנותה לד"א משזכו בה הפרנסים אין רשאין לשנותה לד"א אלא מדעת הפרנסים וכן בגמ' פ"ק דערכין (ו' א'):
(ט) אבל קודם כו'. כנ"ל:
(י) דאומדין כו'. דעליו מוטל כנ"ל ומסתמא דעתו ג"כ כמו שצותה תורה וכמ"ש בקדושין ס"ד ב' לא שביק אינש כו':
(יא) ודוקא כו'. דהפוסק צדקה אין דעתו אלא לחלק תיכף:
(יב) וכ"ז כו'. כמ"ש בפ' בתרא דמגילה (כ"ז א') ויחיד שהלך לעיר אחרת כו' וכ"ש בבני עירו וכנ"ל יחיד שפסק צדקה בעירו נותנין לבני עירו כו':
(יג) חייב כו'. בירושלמי סוף הוריות האיש קודם לאשה כו' עד כדון זה להחיות וזה להחיות זה לכסות וזה לכסות הרי שהיה זה להחיות וזה לכסות נשמעינה מן הדא דאריב"ל בשם ר"ח בן אנטיגנוס כסות אשת חבר וחיי ע"ה כסות אשת חבר קודם לחיי ע"ה מפני כבודו של חבר לא אמרו אלא כסות אשת חבר לחיי ע"ה אבל אם זה להחיות וזה לכסות אותו שלהחיות קודם:
(יד) איש כו' וכן אם באו יתום כו'. כתובות ס"ז:
(טו) וכן אם באו לשאול כסות. הוריות י"ג א' ועבה"ג:
(טז) והישראל לחלל כו'. כמו שחשיב אותן דפ"ד דקדושין דבת ישראל כשרה לכהונה משא"כ בבת חלל ושתוקי ספק ממזר ואסופי הוא ספק גר ג"כ:
(יז) ואפי' חכם כו'. ירושלמי הנ"ל:
(יח) וכל הגדול כו'. ירושלמי שם תני הסדרן קודם לפלפלן כו' ע"ש:
(יט) ואם היה כו'. כמ"ש בב"מ ל"ג א' ולענין אבידה במקום אביו כו' הלא"ה אביו קודם אע"פ שאינו חכם כלל וכ"ש בת"ח קצת וכ"ש דבו שחמור מאביו כנ"ל:
(כ) ואם מכירין כו'. בתוספתא סוף פאה ובירושלמי שם אין פוחתין לעני העובר ממקום למקום מככר בפונדיון מד' סאין בסלע לן נותנין לו פרנסת לינה שמן וקטנית שבת נותנין לו מזון שלש סעודות שמן וקטנית דג וירק בד"א בזמן שאין מכירין אותו אבל בזמן שמכירין אותו אף מכסין אותו:
(כא) רבי שהיה כו'. ממ"ש בהוריות שם אימתי בזמן שכולן שוים כו' ובירושלמי הנ"ל כסות אשת חבר כו' דוקא שחבר לפנינו:
(כב) שני עניים כו'. בקדושין ל"ב א' שני שותפין כו' וכן בירושלמי דפאה ובמתני' שם פ"ה שנים שקבלו כו':
(כג) ואין לפרנס כו'. בתוספתא (פ"ו) דנדה כל הנוטל צדקה נוטל מעשר עני ויש שנוטל מעשר עני ואין נוטל צדקה ופי' בהגמ"ר בשם אז"ק דהיינו כה"ג שגנאי הוא לו ולהם אבל מ"ע ששולחין מן הגורן לא מינכרא וכמ"ש בתוספתא פ' בתרא (דפאה) מ"ע נותנין לחבר בטובה:
(כד) יכולין כו'. כמו שמצינו במקרא שהיו נותנין קדשי ב"ה להמלכים של א"ה וכ"ש בצדקה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |