דרישה/יורה דעה/רג

דרישה ‏ יורה דעה רג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

כל הנודר אע"פ שמקיימו נקרע רשע דכתיב וכי תחדל וגומר ויליף חדלה חדלה כו' וכתב הרא"ש אע"ג דהאי חדלה כתיב באינו נודר מ"מ כיון דכתיב גבי נדר חדלה ילפינן ג"ש וע"כ הא דנקרא רשע בנודר איירי עכ"ל ויש להקשות על דברי רבינו שמביא מתחילה דברי שמואל שנקרא רשע ואח"כ כתב וכן תנא רב דימי כו' שלא נקרא אלא חוטא ואם כן מאי וכן שכתב ועוד דמאחר דתנינן כן בברייתא למה מייתי מתחילה דברי שמואל וי"ל דמייתי לשמואל ללמדינו דנקרא רשע דהוא טפי מחוטא אלא משום שמהפסוק של וכי תחדל וגומר שיליף מיניה ג"ש לא איירי במקיים הנדר ושמואל אמר שאע"פ שמקיימו נקרא רשע משום שמשמע ליה דדוקא כי תחדל דלא תידור כלל הוא דלא יהיה בך חטא ואינך רשע הא אם אתה עושה נדרבכל ענין אע"פ שתקיים הנדר תקרא רשע. וכדי של"ת מנ"ל הא לכן מביא הברייתא דקתני כל הנודר אע"פ שמקיימו נקרא חוטא ויליף לה מקרא דכי תחדל וגומר ש"מ דשפיר נוכל למילף מהאי קרא במקיים הנדר ואע"פ שהברייתא לא אמרה אלא שנקרא חוטא מ"מ שמואל בא להוסיף שיש ללמוד מהאי קרא שנקרא רשע ג"כ מכח ג"ש וגם הברייתא אפשר שסברה כן אלא שהברייתא לא אתיא לאשמועינן אלא שעשה עבירה אע"פ שמקיימו וממילא אם תרצה ללמוד מכח מ"ש שנקרא רשע יש לך ללמדו ואין זה נגד הברייתא וק"ל:

ב

ואחר נדרים לבקר ז"ל גמרא דידן רפ"ג דנדרים דף כ"ב ההוא דאתא לקמיה דרבי ינאי א"ל אילו הוה ידעת דפתחין פנקסך וממשמשין בעובדך מי נדרת כו' ופי' הרא"ש דפתחין פנקסך כו' מן השמים פותחין פנקס מעשיו ומדקדקין בהם בשביל שהוא מרשיע לידור א"נ שהוא מחזיק עצמו צדיק ובוטח שיוכל לקיים נדרו ולא יכשל ולכן מדקדקין במעשיו עכ"ל וגם ב"י מביא זה ונראה לכאורה דהירושלמי שמביא רבי' מ"ש בתחילה פנקסו מתבקשת פירושו כמו פי' שני שכתב הרא"ש והד"א שאמר פנקסו נפתחת פירושו כפי פירוש ראשון שכתב הרא"ש כמ"ש בפרישה שאם איחר את נדרו לא שייך לומר שהוא מחזיק עצמו צדיק כו' דהא כבר עבר עבירה. ול' הד"א שהביא רבינו היה נראה לפרש כפשוטו שהמאחר נדרו כבר חטא וע"ז אמר פנקסו נפתחת ר"ל פותחין אותו וכותבין לתוכו איך שהוא חוטא ורשע וע"ד שאמרו הפנקס פתוח כו' משא"כ לדרש הראשון שדורש שמיד שנדר מבקרין צ"ל פנקסו מתבקשת ר"ל מבקשין תוכו על מעשיו וכמ"ש לעיל ול' גמרא דנדרים הנ"ל שקאמר אילו הוה ידעת דפתחין פנקסך וממשמשין בעובדך צ"ל לפ"ז דמיירי דמיד שנדר בא ומתחרט ורוצה שיתירו לו ומש"ה קאמר ממשמשין במעשיו ואף שקאמר פותחין פנקסך מהא לק"מ דהא א"א למשמש אא"כ פתחו תחילה הפנקס וק"ל ולפ"ז נראה דגמרא דילן ס"ל כפירוש קמא דהירושלמי:

ג

אלא שלשון חכמים מרפא שיתירו לו (דוקא נדר עכ"ה) אבל אם נשבע על איזה דבר לא יתירו לו אלא מדיחק מרדכי וכ"כ רמ"א:

ד

שלא ידור שום דבר עד שיעשנו מדקדוק לשון זה משמע שר"ל שלא ידור עד שיהא מוכן לפניו ליתן ואז ידור וכן משמע ממ"ש בסמוך ואם לאו לא ידור עד שיהיה לר אבל ממ"ש ואפי' צדקה כו' אין טוב לידור אלא אם ישנו בידו יתן מיד משמע לא ידור כלל ולפ"ז צ"ל שמ"ש עד שיעשנו כלומר לא ידור כלל לעשות שום מעשה אלא יעשה מה שהוא חפץ לעשות ולא ידור כמו שפירש הב"י ג"כ אבל מ"מ נוכל לומר שמ"ש אם ישנו בידו יתן מיד פי' כמו עד שיעשנו דכיון שהוא אומר בל' נדבה מיקרי יתן מיד ולכן נראה כמו שפירשתי בפרישה. וכתב ב"י בשם התוספות וז"ל וא"ת הא כתיב וידר יעקב נדר וכתיב אשר נדרתי אשלמה וי"ל דבשעת צרה שרי והביאו ראיה לדבריהם (ובמרדכי פ"ק דחולין דהרי זו נודרים דדוקא נדר אסור אבל לא נדבה ובעת צרה אפי' הרי עלי נודרין עכ"ה):

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.