דרישה/יורה דעה/קצג

דרישה ‏ יורה דעה קצג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

בועל בעילת מצוה ל' התוס' בפ"ק דכתובות דף ד' כתבו אהא דתניא הרי שהיה פתו אפוי כו' ומת אביו של החתן כו' ובועל בעילת מצוה כו' ז"ל בעילת מצוה קרי ליה בעילת מצוה משום דכתיב כי בועליך עושיך ואמרינן דאין אשה כורתת ברית אלא למי שעושה אותה כלי (פי' זהו שנא' כי בועליך עושיך ע"י בעילה עשאך כלי) וע"י כך מדבק בה ובאין לידי פריה ורביה ולהכי קרי ליה לבעילה הראשונה בעילת מצוה עכ"ל וי"מ שקרי לה בעילת מצוה ע"ש הברכות שמברך אחר שמצא בתולים כמפורש בה"ג והביאו הרא"ש ורבינו בע"א סימן ס"ג וז"א דהא ברכה זו לא נזכרה בשום מקום בתלמוד והרא"ש כתב אפשר שהגאונים תקנוהו ואם כן למה קראוהו בברייתא בעילת מצוה וק"ל:

ב

ופורש מיד ז"ל הרשב"א בתשובה אע"ג דאין לך מכה גדולה מזו לא תלינן בה בדתלינן בעלמא במכה משום דשאני הכא דיש לחשוש לדשמואל דאמר יכולני לבעול כמה בעילות בלא דם ועוד בבתולה יש להחמיר לפי שאינה אלא לפי שעה ופ"א אבל היכא שאפשר שתאסרנה על ידה לבעלה לא החמירו עכ"ל וז"ל הרא"ש טעם חומרא זו משום דבעילת מצוה לכל מסורה ואין הכל בקיאין בחילוק שיש בין שלא הגיע זמנה לראות ובין הגיע זמנה ובין בוגרת ובין ראתה ללא ראתה ועוד משום שחתן יצרו תוקפו עליו הלכך הסכימו רז"ל להשוות כולן וליתן להן דין חומרא שבחומרא דהיינו בוגרת שראתה דנותנין לה בעילת מצוה לבד עכ"ל וב"י הביאם:

ג

ואפילו בוגרת שכלו בתוליה כו' האי אפילו קאי אמ"ש למטה אפילו בדקה אבל א"ל דקאי אלמעלה אמ"ש לפני זה ולא ראתה ופי' של ולא ראתה ר"ל שלא ראתה עתה דם בתולים כמ"ש אח"כ כמה פעמים ולא ראתה דם לידה וכן מוכח מיניה וביה שפירש כן דאם נפרש ולא ראתה מעולם קשה מאי נ"מ דאף אם כבר ראתה פ"א או ב"פ ולא קבעה ג"פ אין חוששין כלל לראייתה כמ"ש לעיל ס"ס קפ"ט אבל אין הלשון של וראתה סובל פי' זה דל' ראתה משמע דם הבא מן המקור בטבע כמו סתם ראייה המוזכר בכל מקום ועוד דא"כ למה חזר וכתב ואפילו בדקה ולא מצאה דם ודוחק לומר דתרתי קאמר וה"ק ל"מ דלא ראתה שפע דם אלא אפילו בדקה ולא מצאה דם. ולכן ע"כ צ"ל שפי' שלא ראתה מעולם וא"ל מנ"מ דאף אם כבר ראתה פ"א כו' דמ"מ רבותא יש ברואה פ"א יותר משלא ראתה מעולם ולכן ע"כ צ"ל דמ"ש ואפילו בוגרת שכלו כו' קאי אלמטה כמ"ש ב"י וכמ"ש בפרישה:

ד

אפילו כשאינה במטה משום הרגל ולפ"ז משמע בהדיא דאפילו בימי ליבונה אסור אבל שמעתי משום מ"ו שנהג היתר בימי ליבונה אבל לקמן בסימן קצ"ה משמע בהדיא דאין חילוק בשום דבר ע"ש: ועתה נהגו פרישות יתירה שלא ליגע אפילו בסדינים שיש בו דם נדות אפילו שלא בפניה ואין טעם לחומרא זו שלא אסרו אלא שלא ישכב וישן על מטתו משום הרגל ואפשר שהטעות נמשך מזה שסוברין שאסרו לישן במטתה משום שיגע בדם נדתה ולפ"ז אסור ליגע ג"כ בסדין אבל ז"א דהטעם הוא משום הרגל עבירה: (ומה שנוהגין שטובלין הכלות בליל ד' אע"פ שלא נבעלת עד מ"ש מפני שבתולה נישאת ליום ד' כן נוהגין עדיין לטבול ליל ד' רוקח רש"ל עכ"ה):

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.