דרישה/יורה דעה/קעו

דרישה ‏ יורה דעה קעו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

להשכיר לו מעותיו בלשון שכירות כו' וכתבו התוס' כו' וכתב בתרומת הדשן שאם המשכיר מקבל עליו כל האחריות אפי' דגניבה ואבידה מותר וכתב ב"י ומשמע מדבריו שאין לעשות מעשה להתיר:

ב

אלא בדמים שהיה שוה בשעת שבירה וכתב ב"י וא"ת כיון דסבר רבינו דאינו משלם כולי ול"נ שקוצב דמיו עכשיו כו' ור"ל שפעמים הוא נשבר לגמרי ואי אפשר לידע כמה היה שוה קודם שבירה ולכן צריך לקצוב דמיו מתחילה בשעה ששוכר ממנו ומשערינן השתא בשעת שבירה כלי ששוה כך כמה הוא נפחת כשעושין בו מלאכה כזו בזמן כזה ומנכין לו זה הפחת והמותר ישלם לו דהיינו כמה היה שוה בשעת שבירה (דודאי אם מתחלה היה טוב וחזק היה שוה הרבה גם לא היה ראוי לפחות אלא דבר מועט והמותר ישלם לו ואם היה הכלי רע מתחלה שומתו מתחלה מעט וגם הוא ראוי לפחות יותר מהמלאכה ואינו משלם לו כ"כ נמצא בשעת שבירה א"א יודעים שמא מתחלה היה רע וראוי לשבר עכ"ה) וכן כוונת רבינו מ"ש בשומת הפרה בנ' דינר כו' שמשערין עתה שויה כדי לשער אח"כ כמה שויה בשעת מיתתה כנ"ל לפי' ב"י ולכאורה היה נראה לפרש שמ"ש הרי פרתך כו' ר"ל שמשערין עתה בשעה ששוכרה כמה היא ראויה לפחות מהמלאכה כל משך הזמן שיהיה הבהמה בידו וקוצב עתה כמה תהיה שוה בשעת החזרה לולא לא נאנס ואם נאנס אח"כ משלם לו באותה קצבה (דרך משל הבהמה היתה שוה בעת השכירות ל"ה דינרים והיא ראויה לפחות מחמת המלאכה ה' דינרים והרי השוכר אומר הרי פרתך עשויה עלי בל' דינר אם תמות באונס עכ"ה) והשתא א"ש הלשון טפי וכן מוכח מלשון נ"י ריש דף ק"ד אמ"ש שם השם בהמה לחבירו בל' כו' ז"ל ושמין לה עכשיו לפי אומד דעתיה כמה תפחות ובכמה תעמוד ושמאוהו עכשיו ל' דינר אע"פ שאפשר שהיה שוה עכשיו בשעת משיכה מ' כו' עכ"ל אלא שאין זה במשמעות ל' רבינו שהרי גבי בהמה כתב ואני אעלה לך דינר בכל חודש משמע שאינו שוכר ממנו לזמן ידוע שנוכל לומר שמשער תחלה הפחת עד אותו הזמן גם לעיל גבי כלי כתב ולקצוב דמיו כו' לשון זה משמע כדפירשנו והנפקותא שיש בין ב' אלו הפירושים הוא דלנ"י אם שכר הכלי או הפרה לחצי שנה ושיערו שבשעת החזרה תהיה שוה כ' דינרים ואח"כ נשבר או מתה תוך רביעית שנה אע"פ שעדיין לא נפחתה כ"כ ועכשיו הוא שוה ל' דינרים כיון שהוא שכרה על תנאי לפחתנה עד כ' אינו משלם לו אלא כ' דאם לא תאמר כן לדעת נ"י תקשה ליה היאך משערין עתה מה תהיה שוה בזמן החזרה מה יועיל השיעור הזה אם תשבר או תמות ברביעית שנה אלא ע"כ ס"ל כדפרישית ולפי' ב"י דמשערין אחר השבירה כמה נפחת אם שכרה לחצי שנה ונשבר או מתה ברביעית שנה משערין באותו זמן כמה נפחת והמותר ישלם לו וא"ל ואמאי הא עדיין היה בידו לפחתנה פחת הרבה שהרי היתה משועבדת לו עד חצי שנה וכדפרישית וי"ל דכיון שנשתבר אנו רואין כו' כמ"ש בפרישה ואף ע"ג שגבי יורה שכתב אח"כ צריך לשלם לו פחת המשקל שנפחת מהנחושת שאני התם שפיחתתן זהו שבירתן ומיתתן דומה למיתת הפרה ולשבירת הכלי שהרי מהכלי עצמו נפחת ה' ו' שקלים וקלקול הנחושת הנשאר שמקבל עליו המשכיר זהו דומה לפחת הכלי וכחישת הבהמה שמקבל עליו המשכיר שהרי מגוף הכלי או הבהמה לא נפחת רק שנשתנה מראיתן ועיין בב"י מ"ש בשם הרמב"ם והתוס'. ומיהו ל' רבינו שכתב כגון שאמר הרי פרתך עשויה עלי בל' דינר אם תמות אינו משמע ששם אותה עתה לפי שווים וגם ל' לקצוב דמיו הוא דחוק לפרישתי הנ"ל לכן היותר נלע"ד דה"ק דעכ"פ אסור לשלם לו כמו שהיתה שוה הפרה או הכלי בתחילת השכירות אלא אין לו היתר אלא בשוויה קודם שבירה ומתה אלא מפני שאין אנו יודעין לשער זה ברוב פעמים משוה השוכר עם המשכיר וקוצב את השכירות בסך דמים ומקבל עליו ולפעמים מרויח בזה השוכר ששוה יותר קודם שכירות ולפעמים מפסיד ששוה פחות ומש"ה מותר והשתא א"ש ל' קוצב דמיו ומ"ש בסוף כגון שיאמר פרתך עשויה עלי בל' דינרים וגם א"ש מ"ש אלא בדמים שהיה שוה בשעת שבירה ומיתה דבאמת אין לו היתר אלא לפי אותה שומא וק"ל: ובתשובת הגאונים ע"ד ראובן אומר לשמעון תן לי מנכסייך כך וכך להתעסק בהן ואושיבך בביתי ויהיה כל השכר לזה שאפרנסם (ר"ל אותך ואת בני ביתי עכ"ה) מהן כל זמן שתשב בביתי אין כאן צד רבית שאין בלשון הזה ל' הלואה אלא עסיקה מנחם בן הר"ר פנחס סימן שכ"ב: אין אדם יכול ליתן מעות לחבירו שילוום לעכו"ם ברבית לחצי ריוח אא"כ יתן כמו כן שום דבר של קציצה עבור טירחא ולא סגי בטובל בציר אלא יתן לו כפועל בטל של אותה מלאכה אבל לא קצץ בעל המעות למתעסק מידי וסמך ע"ז כיון דאית ליה זוזי משל עצמו שהוא נושא ונותן בהם מלבד מעות העיסקא שרי ע"כ מתשובת הר"ר מנחם בסימן צ' פסק מהר"ם דסגי בשכר עמלו בדורונות שמביאין העכו"ם כשפודין משכונות מ"ק מ"ו (והביאו ב"י לעיל בסימן קמ"ח ע"ש עכ"ה):

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.