דרישה/יורה דעה/פא

דרישה ‏ יורה דעה פא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

ומי רגליה ל"ש מי רגלים של חמור ל"ש של שאר בהמה וחיה הטמאה אסורין בפ"ק דבכורות בעו מיניה מרב ששת מי רגלים של חמור מהו ותבעי ליה דסוסים וגמלים דסוסים וגמלים לא מיבעיא להו דלא עכירי ולא דמי לחלב מיא עול מיא נפק כי קא מבעיא להו דחמור דעכירי ודמי לחלב מאי מגופיה קא ממצצי ואסירי או דלמא מיא עול מיא נפיק והאי דעכירי הבליה דבשרא הוא א"ל רב ששת תניתוה היוצא מן הטמא טמא מטמא לא קאמר אלא מן טמא והכא נמי מינא דטמא נינהו ופירש"י מטמא הוה משמע מגופה דטמא מן טמא משמע מינו והני מינא של טמא הן דדמי לחלב וא"ד דסוסים ודגמלים לא קא מיבעיא להו דלא שתי להו אינשי כי קא מיבעיא להו דחמור דשתו להו אינשי דמעלו לירקונא אמר להו רב ששת תניתוה היוצא מן הטמא טמא והני נמי מטמא אתו ופי' רש"י והני נמי מטמא אתי שבתוך הטמא היו ואע"ג דלא מגופיה מימצץ אסור וכתב ע"ז ב"י ז"ל ומשמע דללישנא בתרא בכל מי רגלים דטמא קא מבעיא ליה אלא דנקט מי רגלי חמור משום דאורחא דאינשי למשתי וכיון דפשט ליה לאיסורא שמעינן דכל מי רגלי טמאה אסורין ולפי מ"ש הב"י דגם בכל מי רגלים קמבעיא ליה צ"ל דמ"ש בגמרא דסוסים ודגמלים לא קא מבעיא לי ה"ק אי לא מי רגלים דחמור דשתו ליה לא עלתה על דעתי לאיבעיא על שאר מי רגלים דמהיכי תיתי לומר שיאסרו משום ספק שמא שותין אותן לשום צורך אבל השתא דמצינו דשותין מי רגלים דחמור קמבעיא עלייהו וגם על שאר מי רגלים דלמא ג"כ יש צורך בהן ואסורין. אבל יותר היה נראה לומר דהאבעיא לא עלתה על דעתו ששאר מי רגלים יאסרו וכפשטא דגמרא הנ"ל רק מדברי רב ששת דכתב על מי רגלים דחמור דנמי מטמא הוא ופרש"י דר"ל כיון דבתוך טמא היו ואע"ג דלא מגופו מימצא אסירי ואם כן ה"ה שאר מי רגלים דינם הכי וק"ל. עוד כתב ב"י ז"ל ונראה מדברי הרא"ש שם דהלכתא כלישנא בתרא להחמיר בשל תורה אבל הרמב"ם כתב בפ"ד מהמ"א עור הבא כנגד פניו של חמור מותר באכילה מפני שהוא כמו הפרש והמי רגלים שהן מותרין נראה שהוא פוסק דאפי' מי רגלים דחמור מותרין וזה תימא דאפילו את"ל דסבר דלית הלכתא כלישנא בתרא דמחמיר היינו להתיר מי רגלים דסוסים וגמלים אבל מי רגלים דחמור דללישנא קמא נמי. אסירי איך יתכן להתירם והרב המגיד נדחק בפ"ג כדי לתרץ זה עכ"ל ב"י. ולע"ד היה נראה לומר דהרמב"ם היה גורס בלישנא קמא מין טמא לא נאמר אלא מן טמא והני לא מטמא נינהו וה"פ מין טמא משמע דאע"ג דאינו מטמא עצמו אלא כל שהוא ממינו ומעינו ואפי' כל דהו אבל השתא דלא קאמר מין טמא אלא מן טמא והו"ל כאילו כתב מטמא דהיינו מטמא עצמו וזהו לאו מטמא עצמו הוא ומש"ה אפי' דשל חמור שרי וק"ל ואפשר דבלישנא בתרא ג"כ ה"ג לה וכדרך ב' לשונות האמורים בגמרא דאין מדרכן לשנות בגוף הדין ודו"ק:

ב

אם הוא טריפות שאפשר שלא אירע לה אלא עתה יש מפרשים שמ"ש שלא אירע לה אלא עתה ר"ל לאחר שחיטה דנמצא שהיתה בחזקת כשרות כל זמן חיותא ולפ"ז א"ש מה שמסיק רבינו אבל אם ידוע שקודם שחיטה נטרפה שתולה בקודם שחיטה אפי' אינו ידוע ומוחזק שודאי נטרפה קודם החליבה מ"מ כיון שיצתה מחזקות רוב בהמות כשרים הולכין באיסור חלב לחומרא וזהו שמסיק אח"כ בשם הרשב"א וז"ל כיון שא"א לומר שעכשיו ממש נטרפה. ואין נראה דאם כן קשה גם הבהמה תהא מותרת הואיל ואוקמיה לה אחזקת כשרות עד אחר שחיטה ואין לומר דחלב שרינן מכח ס"ה דחד ספיקא דלמא לאחר שחיטה נעשה ואת"ל קודם דלמא לאחר שנחלבה משא"כ בבהמה עצמה שאין מקום להתירה אם נעשה קודם שחיטה דא"כ לא הו"ל לרבינו לומר הטעם משום דבהמה בחזקת כשרות עומדת אלא הל"ל הטעם משום ס"ס ואין לומר דאה"נ דהבהמה מותרת דהא רבינו כתב דאמרינן השתא נטרפה משמע שהבהמה טריפה ועוד דאם איתא שהבהמה כשרה לא הו"ל לרבינו לכתוב דין חלב שלה שהיא מותרת דמהיכי תיתי לן לאסור החלב מבהמה כשרה ועוד שאין טעם לדבר לתלות שלאחר שחיטה ניקבה מאחר שאינה זזה ממקומו אלא ודאי עכ"פ מחיים ניקבה רק בסמוך לשחיטה תלינן כאילו נעשה לאחר שחיטה. ע"כ נ"ל כמ"ש בפרישה ושם מיושב ג"כ הא דמסיק אבל אם ידוע שקודם שחיטה וכמ"ש הכל בפרישה:

ג

אבל אם ידוע שקודם שחיטה נטרפה כו' כל הגבינות אסורות הא דאסר רבינו כל הגבינות אפי' גבינות שנעשו קודם ג' ימים הוא כדברי ר' יונה והרשב"א והר"ן ז"ל דכל שיצתה מחיים מחזקת הרוב ולא ידעינן זה כמה אזלינן בה לחומרא ושלא כדברי סמ"ק שכתב בסי' ר"א שאע"פ שהוגלד פי המכה גבינות שנעשו לפני ג' ימים מותרין וכוותיה דסמ"ק פסק רמ"א בש"ע וביתרת ודומה לו אסור עד י"ב חודש והכל אסור אף אם נתערב בשאר חלב ולא מה שנעשה קודם י"ב חודש כ"כ מ"ו בא"ו שלו סימן פ"ד בשם מהרא"י ע"ש אבל רמ"א בש"ע שלו ובת"ח סימן ע"א פסק כרשב"א ור"י דאוסרין כל הגבינות מעולם ביתרת (דטריפות הנעשה מן הבטן יכול לחיות כמה שנים):

ד

והרשב"א כתב שהולכין בו אחר ס' כו' כתב ב"י דאין הל' מדוקדק וכתב הרשב"א דפשיטא דאין סברא להחמיר באיסור זה אף לדעת ראשונה מבשאר איסורין ונלע"ד ליישב בדוחק דאשמעינן דבעינן שיעור ס' בבירור ולא סגי אם יש ששים בהמות כשירות בעדר דנימא הרי יש ס' נגדה אלא משערינן בחלב דומיא למ"ש בסימן פ"ז בביצי עוף טמא שנתערב דבעינן ס"א והיא מהאי טעמא וכמ"ש שם שזהו טעם של הרא"ש (ורמ"א פסק בש"ע דאם יש ס' בהמות בעדר ולא ידעינן בודאי שחלב הטריפות היא טפי מהאחרות אמרינן מסתמא איכא ס' (וזהו שכתב הרשב"א שיעור ס' ולא ס' ממש ורבינו סובר דבעינן ס' ממש ולכן סתם וכתב הגבינות אסור לדמותן לשאר איסור שצריך ס' ממש אלא שקשה לפ"ז מ"ט של הרשב"א שמיקל מ"ש מביצים ואין לומר דס"ל דבצים ה"ט כהרמב"ם משום בריה דהא הרשב"א לית ליה האי טעמא אלא ס"ל הטעם לפי שהבצים אינם שוים וכמ"ש ב"י בשמו בסי' פ"ו ע"ש (וי"ל דה"ט דבחלב אין איסורו בוודאי רק מכח ספק מקילינן קצת עכ"ה):

ה

ואם נטרפה ע"י סירכא כתב הרשב"א כו' כתב ב"י דברי רבינו אינן מבוארים יפה שנתן מקום לטעות בדבריו לאמר דלנטרפה על ידי סירכא כתב הרשב"א כן ולא בשאר טרפיות שהרי כתב קודם לכן דין שאר טרפיות ולא כתב עליהם טעם זה ואינו כן שהרי טעם זה שייך בכל טרפיות שא"א לתלות שבשעת שחיטה נטרפה (וכמ"ש לעיל טעמו. אלא שרבינו לפי שדין שאר טרפיות שא"א לתלותן בשעת שחיטה משמע ליה דליכא מאן דפליג בה כתב בו סתם ודין נטרפה מחמת סרכא דאית ביה פלוגתא כתב בשם הרשב"א דאסור וכתב טעמו ע"כ:

ו

(אבל מי חלב אסור הב"י כתב דמלשון הטור משמע דאנסיובי קאי מדכתב וכן נוהגין כו' עפ"ר אבל אין נראה דודאי רבינו איירי במי נסיובי דלנסיובי לא היה קורא מי חלב וכמ"ש רבינו לקמן סי' פ"ז וכמ"ש הב"י להדיא דאיירי כאן במי נסיובי ודייק כן מלשון הרא"ש שהביא בסי' פ"ז. וראוין הן שפיר לבשל בהן תבשיל וכן מוכרחין לומר שראוין הן שהרי לקמן כתב דאסורין הן מדרבנן לבשל בהן בשר ש"מ דראוין הן ודו"ק עכ"ה):

ז

דבש דבורים מותר ואין בו משום אבר מן החי צ"ע פשיטא שאין בו משום אבר מן החי דהא כתב רבינו לעיל סימן ס"ב דאין איסור אבר מן החי נוהג אלא בבהמה טהורה ולא בטמאה וצריכין לומר כיון שהדבש מותר וטהור אף שהדבורים שם טומאה עליהם ה"א דינהוג בהן אבר מן החי:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.