דרישה/חושן משפט/שס

דרישה ‏ חושן משפט שס

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

הגוזל שתי אגודות שוות פרוטה שם בעי רבא גזל שתי אגודות בפרוט' והחזיר לו אחת מהן מהו מי אמרי' השתא ליכא גזילה א"ד הא לא הדר גזילה דהוה גביה הדר פשטי' גזילה אין כאן השבה אין כאן אי גזילה אין כאן השבה יש כאן אמרי ה"ק אע"פ שגזילה אין כאן מצות השבה אין כאן עכ"ל הגמ' ורש"י לא כתב ע"ז כלום והנה נראה לפשוט מדקאמר אמרי ה"ק כו' ולא קאמר אלא ה"ק כו' ש"מ דאינו חוזר מדבריו הראשונים וה"ק מ"ש בתחלה גזילה אין כאן (מצות) השבה אין כאן [ה"ק כו'] ובזה נתיישב דרבי' לא העתיק לשון מסקנת הגמ' דקאמר אע"פ שגזילה אין כאן מצות השבה אין כאן כיון דלא קאמר הגמ' כ"א לתוספת ביאור וכיון דרבינו מביא לדברי הרמ"ה לפרש לא הוצרך לכתוב ל' אע"פ ומצות וללמדנו אגב בזה דהגמ' לא קאמר כן כ"א לפרש דברי הראשונים וכמ"ש וק"ל. אלא שצריכין עוד למודעי והוא שאכתי ק' כיון דהרא"ש והרמ"ה נקטו בלשונם ל' אע"פ ומצות כמ"ש בגמרא לא הו"ל לרבי' להשמיטו וגם הרמב"ם מדרכו לנקוט ל' הגמרא וכאן השמיט תיבת אע"פ והוא כמ"ש בגמ' בראשונה והוסיף תיבת מצות כמ"ש באחרונה ועוד צ"ע מה דסיים רבי' וכתב וכ"כ הרמב"ם כו' הלא לא העתיק הרמב"ם אלא ל' הגמ' ומאי למדנו רבי' בהאי וכ"כ הרמב"ם לכן נלע"ד דרבי השמיטו בכיון והוא דאהא דמסיק הגמ' וקאמר אמרי ה"ק אע"פ שגזילה אין כאן מצות השבה אין כאן כתבו תו' נראה דלא בעי למיפשט אלא דלא מעכב מצות השבה ומצות השבה מיהא לא קיים עכ"ל ונלע"ד דהתו' באו לתרץ תרתי דקשי' להו חדא דהל' אע"פ שגזיל' אין כאן מצוה השבה אין כאן משמע דעיקר פשיטותא הוא דמצות השבה אין כאן וק' להו מאי קמ"ל בזה הלא גם (באי) באיבעיותו הוה פשט ליה דהשבה אין כאן שהרי קאמר או דילמא הא לא הדר גזילה דהיינו כאילו אמר א"ד כיון דודאי לא קיים מצות השבה כראוי עדיין תורת גזלן עליו והשני ק' להו דל' אע"פ שגזילה אין כאן משמע שזהו דבר פשוט לכ"ע דגזילה אין כאן וזה אינו דהא איבעיותו הוה ע"ז דמאי דקאמר א"ד הא לא הדר גזילה הוה כאילו סיים ואמר מ"מ אכתי שם גזלן עליו וליישב הני קושיות כתבו התוס' נראה דלא בעי למפשט כו' כלומר אין עיקר כוונת הפשטן לומר דמצות השבה אין כאן דזהו פשוט ליה ג"כ בהאי בעי' וכמ"ש אלא בעי למפשט דלא הוה גזילה וכאילו אמר אף על פי שאין השבה אין מצות השבה מעכבת מלהעביר מעליו תורת גזלן דמ"מ גזילה אין כאן וכדי של"ת כיון דאין תורת גזלן עליו משום דאין השבה מעכבת א"כ ג"כ מצות השבה תו אין עליו ע"ז קאמר הגמרא דז"א אע"פ שגזילה אין כאן מ"מ מצות השבה עדיין לא קיים ועליו לקיימה והא כיצד וצריכין לפרשו כמו שפירשו הרמ"ה דמצות גזילה אין כאן לענין להוציא מידו בב"ד ומצות השבה עליו להכות אותו עד שיקיימנה מעצמו ומפני דלפי פי' התו' זה העיקר חסר מן הספר דלפי פי' עיקר פשיטותא הוא לומר דאין מצות [השבה] מעכבת מלהעביר מעליו תורת גזלן ול' הגמ' משמע דעיקר פשיטותא לומר דאין כאן השבה מש"ה השמיט רבי' תיבת אע"פ ותיבת מצות ונקט ל' הפשטן והוא מכוון יותר למשמע מיניה דגזילה אין כאן להוציא מידו בב"ד והשבה אין כאן ומכין אותו כו' אלא משום שהמקשן לא הבין מעיקרא כוונת הפשטן דבא לומר תרתי מפני דס"ד דחדא באידך תליא וכמו שהיה דעת האיבעיין דקאמר מי אמרי' השתא ליכא גזילה ור"ל כיון דהשיב א' וקיים מצות השבה במקצת תו אין תורת גזלן ג"כ עליו א"ד נימא כיון דלא קיים מצות השבה הראוי עדיין תורת גזלן עליו ומפני סברא זו גם נפשטה ואמר גזילה אין כאן השבה אין כאן הקשו לו דזהו תרתי דסתרי אהדדי דכיון דאמרת גזילה אין כאן היינו מפני שנחשוב מקצת השבתו להשבה וא"כ השבה יש כאן וע"ז השיב ואמר דאין כוונתי במ"ש גזילה אין כאן משום דמיחשב להשבה גמורה אלא שאין השבה הגמורה מעכב מלהעביר מעליו תורת גזלן ומה שאמרתי השבה אין כאן כוונתי לומר אף ע"פ שגזילה אין כאן משום דאין ההשבה מעכבת מ"מ לא קיים עדיין מצות השבה ועליו לקיימה ומש"ה לא מסיק וקאמר אלא אף ע"פ שגזילה אין כאן כו' דודאי לא הדר מלשונו הראשון דהוא ברור טפי וכנ"ל ולא קאמר אח"כ בל' אע"פ אלא להוציא מדעת המקשן דזה תליא בזה וכמ"ש וכיון שכן שפיר דייק רבינו במה שנקט לשון הגמרא הראשון והביא עליו דברי הרמ"ה לפרשו וכמ"ש ואף שהרמ"ה נקט בלשונו ל' אע"פ ולשון מצות ה"ט מפני שבא ליישב ולפי של' סיום הגמרא דקאמר אע"פ דמשמע דחדא קאמר ושעיקר כוונתו לומר דאין כאן השבה וז"א וכמ"ש שזה היה קשה להתוס' ומש"ה כתב הרמ"ה ז"ל אע"פ ומצות דהוסיף הפשטן אינו לומר דהיא חדא אלא תרתי נינהו והיינו לענין כפיית ב"ד וכפיית שוטי' ומסיק וקאמר וכ"כ הרמב"ם כו' ור"ל דהרמב"ם ג"כ השמיט בהעתקתו בל' הגמרא ל' אע"פ מפני שהוא משמע שחדא קאמר משא"כ כשאין כתוב לפנינו תיבת אע"פ והא דהוסיף ל' מצות הוא לתוספת ביאור ללמדנו שמכין אותו כדי לקיים מצוה זו כמו שאר מצות עשה ודוק כי זה ברור לע"ד בכוונת רבי' ובזה שכתבתי נתיישב למה לא הזכיר רבי' כלל דברי התו' כי התו' לא באו אלא לישב ל' הגמ' וכנ"ל ולרבי' דהשמיטו לק"מ ולא כהב"י והכ"מ שכתבו דיש להגיה בדברי רבי' הני תיבות אף על פי ומצות ובדברי הרמב"ם שכתב תיבת מצות ולא תיבת אע"פ נדחק מאוד ומפני שלא ישרו דבריו בעיני גם ק' לפי פירושו מאי וכן כתב הרמב"ם דכתב רבינו הא לא הוו כדברי הרמ"ה לפי פירושו מש"ה לא העתקתיו והקורא יעיין שם ויראה ויבחר:

ד

גזל עפר ועשאו לבינה לא קנה דאפשר שיתיך הלבינה ווחזור עפר כמו שהיה ל' הגמ' שם דף צ"ו ע"ב משום דהדר משוה להו עפר וכתב הרשב"א (והביאו ב"י) דהיינו דוקא שלא שרף הלבינה דאילו שרפה תו לא הדר משוה לה עפרא עכ"ל ול' שיתיך הלבינה שכתב רבי' משמע דאפי' שרפה קאמר דחוזרת לעפרא והוא דוחק דמ"ש מנמטי דאמרי' דא"א לחזור להדרה לצמר הא אפשר ג"כ למיטווי' לנמטי במים ולרככה ולנתקם לצמר ואפשר לחלק דבעפר דאינו חשוב אין קפידא דאף אם אינה חוזרת ממש לכמות שהיה בתחלה מיקרי עפר וראוים עכ"פ לבני אדם משא"כ בצמר דעושיו ממני בגד ודברים חשובים דכשעשאו נמטי תו אין להדר לעשות ממנו צמר שיהיה ראוי' למה שראוי סתם צמר: טווי ועשאו בגדים קנה ז"ל ב"י [עב"ח שהביאו] גם קושיא זו העתיק מור"ם בד"מ שלו בשם ב"י והעלוה בצ"ע ולעד"נ ליישב ואעתיק תחלה סוגיא דגמרא ומתוכה נעמוד על ישוב הדברים בעה"ש והוא דתנן שם בר"פ ז"ל הגוזל עצי' ועשאן כלי' צמר ועשאן בגדים משלם כשעת הגזילה ופריך שם בגמרא ז"ל עשאן כלי' אין שיפן לא עשאן בגדים אין ליבנן לא ורמינהו כו' עד אמר אביי תנא דידן קתני שינוי דרבנן דהדרא וכ"ש שינוי דאורייתא כו' צמר טווי ועשאן בגדים שינוי החוזר לברייתו הוא דאי בעי סתר לה רב אשי אמר תנא דידן נמי שינוי דאוריית' קתני עצים ועשאן כלים בוכני דבשיפוי עשאו כלי וצמר ועשאן בגדי נמטי דהיינו שינוי דלא הדרא ופירש"י נמטי דלא ליבנן בעודם צמר נמטי אין הצמר חוזר עוד לברייתו להיות כל נימא ונימא [בפ"ע] עכ"ל הרי לפנינו מוכח משני התירוצים דבגד ארוג לברייתו מיקרי ונראה דהרמב"ם ורבי' ס"ל דטווי ועשה ממנו בגד ג"כ אינו חוזר לברייתו מיקרי דאין מדרך בני אדם לטרוח כ"כ לנתק בגד ולהפריד כל חוט וחוט ואף אם יפרד לא יהיה ראוי לתפור בו ולשנותו לענין שירצה כמו שהיה מתחלה ואף שאביי קאמר בהדיא דזהו שינוי החוזר לברייתו ס"ל דהוצרך לדחוק ולומר כן כדי לשנות הקושי' דורמינהו הכ"ל אבל מאחר דרב אשי משני ליה שפיר בשינויא אחרינא וכנ"ל תו ל"צ למימר דזהו מיקרי שינוי החוזר והא דמוקי לה רב אשי בנמטי משום דמתני' קתני צמר ועשאן בגדים ולא נזכר במשנה טווי ובצמר הוה ק' דבלא עשה בגדים נמטי תקנה ליה בליבון ומש"ה מוקי לה בנמטי דאז אין הצמר צריך ליבון וכדפירש"י הנ"ל ולא משום דטווי ועשה בגדים שינוי החוזר לברייתו מיקרי תדע שהרי הרי"ף שם [עב"ח שהביא ל' הרי"ף] ואילו אוקימתות דרב אשי דמוקי דהא דקתני במתני' צמר ועשאן בגדים דמיירי בנמטי לא הביאה הרי"ף שם וגם הסמ"ג כתב כדברי הרי"ף ולא הביא כ"א דברי רב אשי הראשונים ולא האחרוני' ובודאי ה"ט משום דס"ל כמ"ש דרב אשי דמוקי לה בנמטי לא משום דבגדים ממש חוזר לברייתן מיקרי דזה אינו מן הסברא אלא משום צמר קתני ובצמר אף אם לא עשאן בגדים טווי קונה בליבון הצמר וכנ"ל וא"ש אם נאמר דמש"ה לא הביאו הרי"ף והסמ"ג משום דבספרים שלהם לא הוה הגי' כן דהוה מ"ש מוכרח טפי ואיך שיהיה הרמב"ם ורבי' אזלי בשיטתייהו דהרי"ף וסמ"ג וס"ל נמי דאפי' בטווי ועשאן בגדים לא הוה שינוי החוזר וכמ"ש ודוק:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.