דרישה/חושן משפט/שכ

דרישה ‏ חושן משפט שכ

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ב

בקבלנות הוא שמקבל שדה כו' תוס' בב"מ דף ק"ג כתבו ז"ל תימה דהכא משמע איפכא שהאריס נוטל פחות וי"ל דהכא מיירי שהאריס נותן זרע ובכל דוכתי מיירי שבע"ה נותן זדע או בפרדסים דא"צ זרע דאיכא אתרא דנהיגי הכי ואיכא אתרא דנהיגי הכי כדאמרינן בס"פ א"נ עכ"ל:

ה

והרמ"ה כתב כו' ז"ל ב"י קשה לי מה אתא כו' [עיין בב"ח שהביאו] ולפי מ"ש בפרישה לק"מ וגם נ"ל מוכרח לפרש כן דאל"כ קשה למה השמיט רבינו בראשונה תלמוד ערוך המוזכר שם דאם פי' מהני וא"צ לחרוש והו"ל למכתב תחלה לשון הגמרא דאם פי' א"צ לחרוש ולכתוב עליו דברי הרמ"ה שחידש שאפילו הלה שותק מהני ועוד ל"ל לכתוב בדברי הרמ"ה שאם פירש בשעת הניכוש הלא עיקר חידוש להב"י בהרמ"ה אינו אלא שאפילו הלה שותק ובודאי דהתנאי והפרישה היה בשעת הניכוש ולפי מ"ש א"ש הכל דרבינו סבירא ליה פשיטות דהגמרא דמ"ש קמ"ל דאיבעי לפרושי ר"ל דהו"ל להתנות כן בתחלת הקבלה והחכירות ומש"ה קאמר סתם דהו"ל לפרושי ולא קאמר להתנות דסתם תנאי משמע שצריכים להסכום שניהם על ככה בפירוש וזה א"צ כשמתנה בתחלת הקבלה והחכירות וכמ"ש בסי' כ"ט וע' ור"ז ומש"ה לא כ"ר לשון הגמרא דאם פירש בשעת הקבלה דמהני זהו פשיטא דכבר כתב בסי' שט"ו דכל תנאי שבשכירות קיים ואין צריך קנין ע"ז וגם פשיטא הוא דאם מתנה בשעת קבלה דאפילו הלה שתיק דמהני דזה כבר נתבאר בסימנים הנ"ל והגמרא לא לשום לימוד לחדש דין זה כתבו אלא ליתן טעם למה לא מהני ניכוש וקאמר דה"ט כיון דלא פי' כן ר"ל בשעת הקבלה והשתא א"ש דמסיק וכתב ע"ז והרמ"ה כתב בל' פלוגתא וגם כתב שאם פירש בשעת הניכוש שזהו עיקר חידושו דהרמ"ה ועוד שאח"כ מסיק הגמרא וקאמר ז"ל מקום שנהגו להשכיר אילנות ע"ג קרקע משכירין פשיטא ל"צ דכ"ע יהבי בתילתא ואזיל הוא ויהיב בריבעא מהו דתימא דא"כ מאי דבצרי לך אדעתא דלא יהבית לך באילנות קמ"ל דאיבעי לפרושי מקום שנהגו שלא להשכיר אין משכירין פשיטא לא צריכא כו' עד קמ"ל דהו"ל לפרושי עכ"ל ורבינו כתב זא"ז ולא כתב ג"כ דין דאם פירשו דמהני משום דאיבעי לפרושי דהתם ודאי ר"ל בשעת הקבלה והיינו יהיב ליה בריבעא דקאמר ר"ל דהתנה עמו כן והוא פשוט לרבינו וכנ"ל ודומיא דהכי סבירא ליה לרבינו פי' דאיבעא ליה לפרושי הנזכר ברישא והא דהרמ"ה סבירא ליה דמהני פירושו של זה ושתק הלה ואפילו לא התנו כן מתחלה היינו דוקא בענין זה דאפשר לומר דניחא ליה בניכוש כמו בחכירה או עדיפא בעיניו מחרישה אבל בשאר תנאים דאית ליה רווחא להאי ופסידא ברור להאי מודה הרמ"ה דלא מהני בשתיקותו של זה וראיה לוה שהרי בסי' כ"ב כתב הרמ"ה גופא דאם מתנה אחר הלואה צריך קנין אע"פ שיש לחלק בין דא לדא מ"מ ראיה לדבר מיהא איכא דשתיקה גרידא אינו מהני ועוד דא"כ הו"ל לרבינו לכתוב פלוגתא מהרמ"ה על הרא"ש לעיל סי' ע' ור"ז ודוק:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.