דרישה/חושן משפט/רעז

דרישה ‏ חושן משפט רעז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ה

אפילו שיצא ראש הנפל חי כן הוא ר"פ יש בכור דף מ"ו ושמואל מוקי לה בגמרא דראשו ל"ד אלא ר"ל רובו (של נפל) ובגמרא דחי לה ולכאורה משמע דוקא ראשו קאמר הא נולד כל הנפל הבא אחריו אינו בכור לנחלה וכן משמע מפי' רש"י דפי' שם הבא אחר נפלים שיצא ראשו של נפל חי כגין שהיו תאומים אחד נפל ואחד כלו לו חדשיו והוציא נפל ראשו חי והחזירו ובא חבירו וקדמו ויצא זה האחרון בכור לנחלה דראשון לא הפסידו ואע"ג דהוצאת ראש חשוב לידה מעליא מ"ט גבי נחלה כתיב ראשית אונו מי שלב אביו דוה על מיתתו יצא נפל שהוציא ראשו ראשון דהוי כילוד דלאו בר קיימא הוא ואין לבו דוה עליו עכ"ל ומדהוצרך לפרש שהיו תאומים ולא פי' שנולד זא"ז משמע דאם יצא כולו ס"ל דלא הוי בכור וגם מוכח כן ממש"ר בסמוך המפלת כמין בהמה כו' משמע דוקא בכה"ג הוה הנולד אחריהן בכור לנחלה הא הבא אחר נפל גמור אינו בכור לנחלה וגם מצאתי כך בשארית יוסף בתשובותיו סימן כ"ה ע"ש שהאריך אבל אחר הדקדוק נראה שזה אינו דזיל בתר טעמא דהא גם כשנולד כולו אין לב האב דוה עליו ומגמרא דדחי דברי שמואל אין ראיה לומר דוקא ראשו ולא רובו וכ"ש כולו דהמשנה קתני יש בכור לנחלה ואינו בכור לכהן וקחשיב בכור שילדתו אמו אחר נפל אפילו יצא ראש הנפל חי וע"ז קאי שמואל ובעי למימר דהא דאין בכור לכהן היינו דוקא בהוציא רובו הא הוציא ראשו לחוץ הוה בכור גם לכהן וזה נדחה בגמרא אבל לענין בכור לנחלה ליכא מ"ד לחלק בין ראשו לרובו וכן מאי שפירש"י ילדה תאומים ג"כ משום הא דקתני ואין בכור לכהן נקט ליה וקמ"ל רבותא בכה"ג דאפילו לא הוציא אלא ראשו הבא אחריו אינו בכור לכהן וכן הא דקתני המפלת כמין בהמה כו' נמי משום בכור לכהן נקט ליה ובתשובה שיחדתי ע"ז הארכתי ושם כתבתי את כל הויכוח אשר היה לי בדין זה עם השארית יוסף הנ"ל ועם הגאון מהר"ל מפראג ז"ל ע"ש:

טז

אפילו אמר על מי שלא הוחזק שבנו כו' פלוגתא דר"י ורבנן היא בי"נ דף קכ"ז ז"ל יכיר יכירנו לאחרים מכאן אמר ר"י נאמן אדם לומר זה בני בכורי כו' וחכ"א אינו נאמן ופריך בשלמא לר"י היינו דכתיב יכיר (פי' ר"ש קרא יתירא הוא) אלא לרבנן יכיר ל"ל בצריך היכרא (ופר"ש כגון שבאו מחדש לכאן ולא הוחזק לן באחד מהן מי הבכור התם ודאי האב מהימן) למאי הילכתא דצריך לתת פי שנים פשיטא ל"ל קרא מגו דאי בעי מיתבה ליה במתנה מי לא קיהיב ליה בנכסים שנפלו לו לאחר מכאן ולר"מ דאמר אדם מקנה דשלב"ל יכיר ל"ל שנפלו כשהוא גוסס ע"כ ופר"ש דאודי ר"מ באומר נכסים שיביאו לי כשאהיה גוסס נתונים לפלוני שלא אמר כלום הואיל ובשעה שנופלים לפניו לאו בר מתנה הוא שאינו יכול לדבר ולהכי נקט כשהוא גוסס ולא נקט לאחר מיתה דהנהו אפילו בתורת בכורה לא מהני ליה דיבוריה דאין הבכור נוטל בראוי כבמוחזק עכ"ל וכתב הב"י ז"ל וכיון דאפילו לרבנן מהני כ"ש לר"י עכ"ל ור"ל דכיון דאפילו לרבנן שא"נ לומר זה בני בכורי על המוחזק לנו שאינו בכור אפ"ה מודים דנתנה לו התורה כח להכיר בכורו במי שאין אנו יודעין אם הוא בכורו או לא לענין שיטול פי שנים אפילו מנכסים שיפלו לו כשהוא גוסס וכ"ש לר"י שהאמינתו התורה אפילו לומר זה בני בכורי על המוחזק שאינו בכור שנתנו לו כח זה לענין נכסים שיפלו לו כשהוא גוסס וסברא זו כתב הנ"י ג"כ על משנה האומר זה בני נאמן בשם המפרשים ובכאן בפלוגתת ר"י ורבנן כתב הנ"י ז"ל השתא דקיי"ל כר"י לא קיימא לן להאי דרשה דרבנן דיכיר (דאליבא דר"י יכיר אינו מיותר לזה) הילכך בכור אינו נוטל פי' שנים בנכסים שנפלו לו כשהוא גוסס ע"כ ותימה על ב"י שהביא דברי נ"י על דברי רבינו כאילו לא פליגי ומבואר בדבריהם שחולקין וכ"כ בד"מ ועיין מ"ש עוד מזה בדרישה ר"ס רע"ט:

כד

לשון הרמב"ם כו' ואיני מבין דבריו כו' הרמב"ם כ"כ בפ"ב מה"נ וז"ל שם אם היה אבי א' מהיורשים כו' וכתב עליו המ"מ ז"ל ואפשר דמיירי כשמת ראובן בלא בנים ובלא אחים אבל יעקב אבי ראובן חי כשמת ראובן (דאי לא היה חי הו"ל נכסי ראובן ראוי לבני יעקב ואין הבכור נוטל פי שנים בראוי) וירש אותו ואח"כ מת והוריש יעקב לבני בניו (דהיינו בני אחין של ראובן (וקאמר שם שאם היה א' מאחי ראובן בכור כשם שבני אותו בכור נוטלין חלק בכורה בנכסי יעקב כך נוטלין חלק בכורה בנכסים שירש יעקב מראובן דכיון שירשם הו"ל כנכסיו ועד"ז בבני אחי האב שהיה אבי אביו של ראובן חי בשעה שמת ראובן וירשו אבי אביו ואח"כ מת והוריש לבני בניו (דהיינו בני אחי אבי המת) אם היה א" מאחי אבי ראובן בכור (כגון עשו אחי יעקב אבי ראובן המת) בנו נוטל בכורתו אלא דק' דזה פשיטא הוא ואולי רצה הרב לבאר הדין בכל צדדיו עכ"ל המ"מ בקיצור ובשינוי לשון לתוס' ביאור ופי' זה יתכן לפי הנוסח שנדפס ברמב"ם אם היה אבי א' מהיורשים בכור כו' וכנ"ל אבל לפי הנוסח שכתב רבינו בשם הרמב"ם אם היה אבי א' מן האחים בכור כו' לא א"ש אם לא שנדחק טובא לפרשו דהו"ל כאילו אמר אם היה אביו של א' מהנמצאים דהיינו א' מהאחין בכור כו' והוא דוחק ואפשר דמש"ה כ"ר עליו ואיני מבין כו' דלפי הנוסח שהיה לפניו לא א"ש האי פירוש דהמ"מ ודוק. עוד הביא הב"י דברי המרשים והה קשין להבין וחפשתי אחר דבריו ולא מצאתי עיין בקרית ספר הל' נחלות בפ"ב מה שפי' בזה שיטה לנפשו ולפי סברתו דברי הרמב"ם ג"כ לא יכוונו לדברי הפוסקים ע"ש:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.