דרישה/חושן משפט/רנח

דרישה ‏ חושן משפט רנח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ג

וכן אם יש בו קנין כו' והרמ"ה ז"ל כתב כו' כתבתי בפרישה לשון הגמרא ודאיפסיקא הלכתא שם כר' יוסי דאמר זמנו של שטר מוכיח עליו ונראה דבזה גם הרמ"ה מודה ובקנין הוא דפליגי משום דשם בגמרא איתא בעא מיניה רבא מרב נחמן בהקנאה מהו א"ל בהקנאה א"צ ופיר"ש בההקנאה שטר שכתוב בו קנין מהו מי פליג ר' יהודא ומצריך לכתוב מהיום וכתב הרא"ש פר"ח דנהגו במתיבתא כר' יהודא דהא רבא קא מיבעיא ליה אליבא דר' יהודא ואי לית הלכתא כוותיה מנ"מ ונראה דאין ראיה מכאן דאפי' לר' יוסי מיבעיא ליה היכא שאין כתוב זמן בשטר אי מצריך ר' יוסי בהקנאה מהיום ולאחר מיתה ואסיקנא דאינו מצריך עכ"ל ביאור דבריו נ"ל דגם הרא"ש ס"ל שעיקר האיבעיא היא אליבא דר' יהודה דכתב בפי' דבריו במתניתין וקאמר דצריך למכתב מהיום ור"ל אע"פ דכתב בשטר זמן (דהא בכתב (היה) זמן ודאי מיירי מתני' מדקאמר ר' יוסי עליו אין צריך ור"ל כיון שנכתב בה זמן) ואליביה דר"י א"ש סתימת לשון האיבעיא דקאמר בהקנאה מהו אי מצריך ר' יהודא ג"כ מהיום או לא אבל אי בעי לר' יוסי לא הו"ל לסתום אלא לפרש ולומר אי לא כתב זמן אלא קנין אי סגי ליה לר' יוסי בהכי או לא אלא שהרא"ש ס"ל דמ"מ מדר' יהודא נשמע לר' יוסי דכמו דקאיבעיא ליה לר' יהודא לפי שיטתיה כן איבעיא ליה לר' יוסי לפי שיטתיה ונפשט נמי מינה דלר' יוסי סגי בהקנאה כן הוא דעת הרא"ש ורבינו אבל הרמ"ה ס"ל דאין ללמוד מינה לר' יוסי דאיכא למימר דוקא לר' יהודא פשט דא"צ מהיום כיון דאיירי ג"כ דיש בו זמן וכמ"ש והו"ל זמן וקנין ואף דזמן לחודיה לר' יהודא לאו כלום הוא מ"מ עם הקנין מודה דמהני אבל אין ללמוד ממנו דלר' יוסי מהני קנין לחוד בלא זמן ומהיום וס"ל להרמ"ה נמי דאע"פ דהאיבעיא היא דאיבעיא לר' יהודא מ"מ הלכה כר' יוסי דזמן לחוד מהני כדפסק בגמרא משמיה דרבא וגם י"ל דס"ל להרמ"ה דאיכא נ"מ בהאיבעיא זו גם אליבא דר' יוסי היכא דאיכא זמן בשטר והוא באופן דלא מהני הזמן לחוד כגון דכתב נכסיו לבנו או לאחר מהיום ולאחר שלשים יום וכדמסיק רבינו בשם הרמ"ה דנלמד מפשטות האיבעיא לר' יהודא לר' יוסי דאי יש עוד קנין לזה דמהני ודוק כן נ"ל כוונת הרמ"ה וטעמו. ודברי ב"י בזה שכתב ז"ל שהרמ"ה פסק כר' יהודא דס"ל דלא מהני זמן אלא מצריך מהיום או קנין עם זמן ושמש"ר אחר זה בשם הרמ"ה ז"ל הא דאמרינן זמנו של שטר מוכיח עליו כו' דמשמע מדבריו דס"ל דזמנו של שטר לחוד לא מהני לא כ"כ משום דס"ל הכי אלא בא ללמדנו דאפילו מאן דפסק כר' יוסי דמהני זמן לחוד מודה דבנתן מהיום ולאחר שלשים יום דלא מהני כו' דברים הללו דחוקים המה מאד מאד. ואסוף דברי הרמ"ה שכתב ז"ל היכא דצריך לברר הזמן בשטר אין לומר זמנו של שטר מוכיח עליו כתב הב"י ז"ל נראה לי שאין זו טענה דהא גם בכותב נכסיו לאחר ל' יום איכא למימר מה צריך לכתוב שום זמן בשטר דהו"מ למכתב הרי נכסי נתונים לך ליום פלוני והיה זמן הנתינה מבורר בלא כתיבת זמן בשטר עכ"ל נראה דאין בדבריו שום סתירה דא"ל מ"מ אי איתרמי דלא כ"כ אין הזמן ראיה לומר שהיה דעתו שהתחיל מיד דשמא לברר היום כתבו דסבר מה לי אם אכתוב ליום פ' או אם אכתוב מיום פ' ולאחר ל' יום ואין בידינו להוציא הממון מחזקתו וה"ק הא דאמרי' סתמא זמנו של שטר מוכיח עליו היינו דוקא בכותב כל נכסיו לאחר מותו דבכה"ג בכל ענין אמרי' זמנו של שטר מוכיח אבל הכותב נכסיו כו' לפעמים אין הוכחה מהזמן ודוק:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.