דרישה/חושן משפט/סב

דרישה ‏ חושן משפט סב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

אשה הנושאת ונותנת כו' ז"ל הברייתא פ' ח"ה (דנ"ב) א' מן האחין שהיה נו"נ בתוך הבית והיו אונות (פי' שטרי מכירות) ושטרות [יוצאים] על שמו ואמר שלי הן שנפלו לי מבית אבי אמי עליו להביא ראיה וכן האשה שהיא נושאת ונותנת בתוך הבית והיו אונות ושטרות יוצאים ע"ש ואומרת שלי הן שנפלו לי מביע אבי אבא או מבית אבי אמי עליה להביא ראיה. ופר"ש וכן האשה האלמנה. ובגמרא שם קמהווה מאי וכן האשה מ"ד אשה כיון דשבח לה מלתא דאמרה קא טרחינא קמי יתמי לא גולה מיתמי קמ"ל. ופר"ש כיון דשבח כו' שבח וחשיבות הוא לה שמאמינים אותה ב"ד לעשותה אפוטרופוס בשל יתומים עכ"ל. והנה אף שדין זה נאמר בגמרא אאלמנה ס"ל להרמב"ם ורבינו ה"ה כשנושאת ונותנת בתוך הבית בחיי בעלה או אפילו אינה נושאת ונותנת אלא שבעלה מפקיד בידה מעות ומאמין לה והיו שטרות יוצאים על שמה שעשאתן היא עצמה וכמ"ש הרא"ש בפ" ח"ה והביאו רבינו בא"ע ס"ס ס"ו וע"ש שכ' שאם בעלה העלה השטר על שמה הם שלה. ומפני שדין זה כולל שקאי בין בחיי בעלה בין לאחר מותו מש"ה הקדימה רבינו קודם דין האחין אף שברייתא נקט באחרונה וגם לפי הגמרא הנ"ל הל' בדברי רבינו זו ואצ"ל זו דמדין אשה שצריכה ראיה נשמע דמכ"ש דאחין צריכין להביא ראיה גם י"ל דנקטה רבינו כסדר זה משום דרצה לכתוב עוד דין הב' דאחין דשמטי אהדדי וכדי לסדרן זא"ז וק"ל:

ג

וכתב הרמב"ם כו' כבר כתבתי ל' הרמב"ם בפרישה וז"ל המ"מ שם בפג"פ נחלקו אביי ורבא באותיות אם צריך להביא ראיה על המסירה דרבא אמר א"צ ואייתי ראיה מדתניא אחד מן האחין שהיה יוצא שט"ח מתחת ידו עליו להביא ראיה אחים דוקא דשמטי אהדדי אבל אחרים לא וכ' ה"ר אב"ן מיגא"ש דאע"ג דלא קיי"ל כמ"ד אותיות נקנות במסירה אלא דוקא בכתיבה ומסירה (וא"כ אם אמת שקנה היה בידו כתיבה דקני לך איהו) מ"מ קיי"ל כרבא דא"צ ראיה אלא באחים בדוקא אבל באחר נאמן לומר שטר קנייה היה לי ואבד והן הן דברי רבינו תלמידו כו' עד והראב"ד השיג עליו וסבר דצריך ראיה שמסר לו בכתיבה קני לך איהו וכל שיעבודו והברייתא דקתני אחין בדוקא אתיא כמ"ד אותיות נקנות במסירה לחוד עכ"ל המ"מ ועיקר פלוגתתן כ"ר בסימן ס"ו ס"י ושם בסי"א הביא דברי הרמב"ם שכתב דא"צ עדים לענין קניה אבל צריך עדים לענין התביעה דאל"כ יאמר לו הנתבע מאן יימר דבעל דברים דידי את שמסרו לך כו' ע"ש והב"י לא כתב שצריך להגיה כאן שום דבר וכתב ז"ל ומדין לא היה לרבינו לכתוב דין זה כאן כ"א לקמן ס"ו דהתם כ' דיני אותיות במה נקנים אלא משום דנפקא ליה להרמב"ם מדיוקא דאחים נקטיה הכא עכ"ל ומהתימה מה ענין דין אחין דאיירי ביה רבינו לדהכא דאיירי באמד שמתעסק בשל כל האחין והיו השטרות כתובין על שמו והוא נלמד מברייתא ומימרא דרב פח"ה וכנ"ל לדין זה דהרמב"ם דאיירי באחין דאין א' עוסק בשל חבירו והיו חלוקים בעניניהם והשטר נכתב בשם אביהן והוא נלמד מההוא דרבא דפג"פ הנ"ל ע"כ נראה עיקר שצריכין להעתיק ריש דברי הרמב"ם ולא בשם הרמב"ם וכמ"ש בפרישה בשם מ"ו ר"ש ו"ל ומשום דגם דין זה איירי בא' מן האחין דמחולק עם אחיו ואמר ממון שטר זה שלי הוא לבדי מש"ה כ"ר כאן שהוא מקומו ואגב כתב עליו מה שדייק הרמב"ם מהגמ' וק"ל:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.