דרישה/אורח חיים/תטו

דרישה ‏ אורח חיים תטו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

או מפני פחד כו' נראה אף על גב דרבינו כולל פחד עם דבר מצוה אין ר"ל דטעם דפחד נמי הוי משום דבר מצוה דהתם לא צריך ה"ט דאין לך דבר שעומד בפני הסכנה וגם שבולי הלקט שכתב העומד במחנה עם כו' מפני שהוא כדבר מצוה והביאו ב"י נראה דה"פ שהוא כדבר מצוה אבל לא מצוה ממש וכמו שסיים בסוף דבריו ישאר בסכנה מפני פחד כו' הרי בהדיא כתב הטעם מפני הסכנה לכך דייק לכתוב כדבר מצוה ולא כתב שהוא דבר מצוה:

ב

ומיהו לאחר שעירב לדבר מצוה יכול לילך אף לדבר הרשות וכ"כ ב"י בשם סמ"ג שכתב דהכי איתא בפרק בכל מערבין דכתב עליו ז"ל ואני לא מצאתי אבל מדברי רש"י אמימרא דרב יוסף בריש פ' כיצד משתתפין משמע דאפילו עירב לדבר מצוה אינו יכול לולך לדבר הרשות וכ"כ הגהות אשר"י בשם רש"י וכתבו ומיהו שמא מותר ואח"כ הביא בשם א"ז ולכאורה הלכה כרבא דמערבין אפילו לדבר הרשות ואם איתא לדרב יוסף אם עירב לדבר הרשות אפילו דיעבד אינו עירוב כו' וכתב עליו שדברי תימה הם דלא אשכחן שום אמורא דפליג עליה כו' נלפעד"נ ליישב דברי הסמ"ג ודברי ההגהות ושניהם לד"א נתכוונו ומוצא אחד לשניהן ומה שכתב סמ"ג דהכי איתא בפרק בכל מערבין הוא מדגרסינן שם בפלוגתא דר' יהודא ורבנן בעירוב בב"ה מכלל דר' יהודא סבר מותר קסבר מצות לאו ליהנות נתנו נימא כתנאי אמרה לשמעתיה כו' אמר ליה רבא כו' הכא בהא קמיפלגי מר סבר אין מערבין אלא לדבר מצוה ומר סבר מערבין אפילו לדבר הרשות וס"ל לסמ"ק דה"פ של מחלוקת דר"י סבר אין מערבין אלא לדבר מצוה ר"ל אפילו עירב לדבר מצוה אין לו לצאת חוץ לתחום אלא לדבר מצוה ולא הרשות דלישנא דאין מערבין משמע הכי וכמו שפירש"י על ההיא מימרא דרב יוסף דאין מערבין אלא לדבר מצוה דאין לו לילך חוץ לתחום אלא לדבר מצוה וכמ"ש הגהות בשמו ורבנן דקאמרי מערבין אפילו לדבר הרשות ע"כ ר"ל דאם עירב לדבר מצוה יכול לצאת אפילו לדבר הרשות דמסתמא רבנן לא פליגי אסתם מתני' דריש פרק כיצד משתתפין דסברה דאין מערבין אלא לדבר מצוה והשתא א"ש מ"ש סמ"ק דהכי איתא בפרק בכל מערבין דכיון דקי"ל כרבנן דרבים נינהו אשתכח דאליבא דרבא מערבין לדבר הרשות ר"ל כשעירבו לדבר מצוה מותר לצאת לדבר הרשות וכיון דרבא בתראה קי"ל כוותיה ולפ"ז רבא ורב יוסף דתרווייהו סברי דאין מערבין לכתחלה אלא לדבר מצוה ובהא אם עירב לדבר מצוה אם מותר לצאת לדבר הרשות מדברי רב יוסף משמע דאין יכול לצאת וכמ"ש רש"י על דבריו אבל אינו מוכרח וכמ"ש הגהות שהבאתי וז"ל ושמא הוא מותר ומטעם זה איתמר דרב יוסף בפ' כיצד משתתפין סתמא וליכא מאן דפליג עליה ומיושב בזה כל מה שתמה ב"י ז"ל דמה שתמה על סמ"ה דלא מצאו ולפי מה שפירשתי הוא מדברי רבא ומה שתמה על הגהות ממה דאיתמר אמימרא דרב יוסף סתמא וליכא מאן דפליג עליה משמע דהכי הוה הילכתא ולפי מה שפירשתי א"ש. בש"ע בסי' תט"ו כתב וז"ל ואין מערבין אותו ב"ה ואם עירב הוי עירוב ואח"כ כתב אמרו לו ב' צא וערב עלינו אחד עירב עליו מבע"י וא' עירב עליו ב"ה זה שעירב עליו מבע"י נאכל עירובו בין השמשות וזה שעירב עליו ב"ה נאכל ב"ה שניהם קנו עירוב ויש חולקים ע"כ ומשמע מדבריו שהם תרי דינים מחולקים לכך חלקינהו בתרי בבי אבל מדברי התוס' והרא"ש משמע דחד דינא ממש הוא שכתבו על מימרא זו ורש"י ז"ל מוקי לה אף בעירובי תחומין וספק עירוב בין השמשות כשר בדיעבד דס"ל כר"י דספק עירוב כשר והקשו דהא ר' יוסי לא קאמר ספק עירוב כשר אלא היכא דיש לו חזקה כו' וע"ש והעלו דמיירי בעירובי חצירות אבל בעירובי תחומין אינו עירוב כלל ולפ"ז לא ה"ל לכתוב כלל דין זה מאחר שכתב דאם עירב בין השמשות לרמב"ם הוי עירוב והל"ל מיד ויש חולקים ותו לא:

מעבר לתחילת הדף< הקודם ·

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.