אליה רבה/אורח חיים/תטו

אליה רבה ‏ אורח חיים תטו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

[א] [לבוש] ונראה לי טעמא וכו'. ויותר נראה לי הטעם כמו שנתבאר בסימן תי"ג משום דתחומין נסמכו אקרא. הנה דעת בית יוסף דוקא בפת אבל ברגליו מותר לערוב אף לרשות ועולת שבת האריך לחלוק ולא ראה שר' יהונתן ריש פרק כיצד משתתפין פסק כן גם נעלם ממנו דברי ב"ח סימן תמ"ד. מיהא לדינא יש להחמיר כי משמע לי הכי מרבינו ירוחם דף ק' ומהרי"ל ומכל מקום לצורך גדול יש להקל, ועוד דקשיא ליה על האוסרין מאי פריך בש"ס דף פ"ב מאי קא משמע לן תנינא לכל מי שילך לבית המשתה הא טובא קא משמע לן דאפילו ברגליו אסור, דבמתניתין מיירי להדיא שלא ברגליו קאמר מניח החביות וכו' ועיין מה שכתבתי בריש סימן ת"ח:

ב

[ב] של נשואין וכו'. בעבודת הקודש דף ל"ב ורבינו ירוחם דהוא הדין של אירוסין ועיין במנהגים סעיף ל"ד:

ג

[ג] או חבירו וכו'. אפילו אינו חכם (מגן אברהם). ולעניות דעתי עיקר כסברת בית יוסף דוקא חכם וכן משמע בעבודת הקודש שם וריא"ז בשלטי גיבורים ריש פרק כיצד משתתפין:

ד

[ד] מן הכותים וכו'. המצערין אותו או שהיה הולך לעירו וצריך לילך לביתו (ריא"ז שם) וכן ללכת לברית מילה או למנין (סמ"ק) וכן לפקח על עיסקי רבים (תוס' שם), ולפדיון שבוים ולעדות החדש וחכמה הבאה לילד והבא להציל מן הכותים יוצאין בלא עירוב ראב"ן דף ע':

ה

[ה] [לבוש] הואיל ואסמכן וכו'. כן כתבו רש"י ותוס' בשבת דף ל"ד ובעבודת הקודש דף ל"ג כתב חילוק אחר שעירובי חצרות אינו אלא כדי לערב הרשויות שנפרדו ועירב התחומין קונה רשות ואין קונין בבין השמשות:

ו

[ו] [לבוש] מיהו בדיעבד וכו'. גם השולחן ערוך סתם כן, הוא דליש חולקין בסעיף דלקמן אינו עירוב (מלבושי יום טוב), ומגן אברהם כתב דבאמת כן. ולעניות דעתי סבירא ליה לשולחן ערוך ולבוש לפסוק בזה כרמב"ם וסייעתו כיון שמגיד פרק ו' ראה דברי חולקין והסכים להתיר אך בדין דשנים שעירבו בסעיף דלקמן סבירא ליה לסמוך על יש חולקין כמו שכתב הלבוש טעמא דהוה ליה תרי קולא, ואף דבאמת טעמא דרשב"א שם כפשוטן משום דבין השמשות אינו עירוב אפילו דיעבד מכל מקום סבירא ליה לשולחן ערוך ולבוש דאין לפסוק כוותיה אלא בזה דנצרף נמי טעם דתרי קולא והיינו דבסימן שצ"ג בחצרות לא כתב שחולקין משום דשם לכולי עלמא בין השמשות הוי עירוב אין כח בסברא דתרי קולא לחוד להחמיר. והנה מלבושי יום טוב האריך והפליג לדבר סרה על הלבוש על שכתב טעם דתרי קולא ובמה שפירשתי מיושב הכל, ועיין סימן ת"ט סעיף ו' וצריך לומר דספק הונח גרע:

ז

[ז] נאכל עירובו משחשיכה וכו'. לאו דוקא נאכל וכן פסק תוס' שם ועיין סימן שצ"ג השמיט נאכל:

ח

[ח] ואומר וכו'. ואם לא אמר אינו עירוב (מגן אברהם), ועיין סימן ת"ו ס"ק ו' וסוף סימן שס"ו:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.