דרישה/אורח חיים/לט

דרישה ‏ אורח חיים לט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

וישראל מומר פסולין כתב ב"י ברייתא היא וכתבה הרמב"ם וכתב טעם דמומר ומסור כיון שפרקו עול לאו בני מאמינים במצות. וכל שאינו מוזהר על הקשירה ומאמין בה כהלכתה לאו בר כתיבה הוא. ואיכא למידק האי מסור ה"ד אי להכעיס בכלל ישראל מומר הוא ואי לתיאבון מ"ש משאר עבירות דלא הוה פורק עול כשעובר על מצוה אחת לתיאבון ואפשר דמסור לתיאבון כו' נמי הוה כפורק עול דשאני מסור דחמיר טובא. או אפשר דמסור נמי דוקא שלא לתיאבון הוא דהוה פורק עול ואיצטריך דסד"א כיון דמסור לא כתיב בהדיא בתורה דהא לא נפיק אלא מלא תעמוד על דם רעך אפילו שלא לתיאבון לא מקרי פורק עול קמ"ל ולפ"ז אפשר דמש"ה השמיטו רבינו דהשתא כולי עלמא קים להו שהמסור מהעבירות החמורות היא ובכלל ישראל מומר הוא עכ"ל ב"י. ולפי מ"ש בביאורי לח"מ ס"ס תנ"ה לק"מ דע"כ לא חילקו בין עושה להכעיס לעושה בתיאבון אלא בעבירות שבין אדם לקונו אבל בגזלן או מסור החומס או מזיק ממון חבירו לא שייך לומר עושה לתיאבון. דמה לי בתאותו וכי בשביל כך ירד לחיותו של חבירו וע"ש כתבתי מבואר יותר:

ב

פסול בכל תיקון עשייתן כן כתב הרמב"ם וז"ל אין עושין תפילין אלא ישראל שעשייתן ככתיבתן מפני השי"ן שעושין בעור לפיכך אם עפץ כותי או תפרן פסולות וה"ה לכל הפסול לכותבן שלא יעשה אותן עכ"ל וכתב ב"י ואיכא למידק מאחר שכתב דטעמא דפסולה מפני השי"ן א"כ לא יפסול ע"י כותי אלא עשיית השי"ן בלבדו וצ"ל כיון דיש בעשייתן דבר שהוא ראוי ליפסל אם נעשה ע"י מי שפסול אין לחלק בין קצת עשייה לקצת עכ"ל:

ג

כתבן אפיקורס יגנז כו' כך הגירסא בקצת הספרים והיא ג"כ גירסא שהיתה לפני ב"י ותמה ב"י על רבינו בזה שהרי בפ' השולח אמר רב נחמן נקטינן ס"ת שכתבו אפיקורס ישרף [פירש"י אפיקורס אדוק לע"ג] וכ"כ רבי' בהדיא בהל' ס"ת. ס"ת שכתבו אפיקורס ישרף. וצ"ל דמשמע לרבינו דדוקא בס"ת הוא דאמר ישרף אבל לא בתפילין ויש ליתן טעם כו' ע"ש שהאריך ובסוף דבריו הוכיח שהרי"ף והרא"ש לא ס"ל לחלק בין ס"ת לתפילין אלא לעולם ישרפו ושכן דעת הרמב"ם עכ"ל ואני כבר כתבתי בפרישה שגירסת ספר רבינו שלפני נדפס ישרפו במקום יגנזו וכן הוא בדפוס טוא"ח מהרי"א פראג וכן נ"ל עיקר וט"ס הוא בכל שאר הדפוסים וצריך להגיה כן ומ"ש שגם על ר' ירוחם קשיא קושיא זו דז"ל ר"י בנתיב י"ט חלק ד' מסור עבד אשה כותי קטן ישראל מומר ישרפו כתבו אפיקורס כותי יגנוו עכ"ל ונראה דגם בו ט"ס הוא וצ"ל ישרפו ואם ניישב הגירסא צ"ל דה"פ יגנזו כלומר יבערו ויגנזו מן העולם דהיינו שריפה. ובלא"המוכח לומר כן בדברי רבי' ור' ירוחם עצמן שהרי מדכתבו בעבד או אשה פסולים דהיינו שאין קורין אותו לא שייך למימר כתבו אפיקורס יגנזו דאם אין קורין בו היינו נמי יגנזו וכן מוכח בגמרא שלא הזכירו אלא ג' חלקים ישרף או אין קורין בו היינו יגנזו והיינו נמי פסולין או קורין בו דהיינו כשרים ועוד מדכתב רבינו אח"כ נמצאו ביד אפיקורס ואין ידוע אם כתבן או לא יגנזו ש"מ דברישא דידוע שכתבן לא די בגניזה דאל"כ הא זו ואצ"ל זו ודוחק לומר דאיידי דנמצא ביד עו"ג כשרים נקטו לכן נראה ברור כמ"ש:

ד

ביד עו"ג כשרים כתב ב"י ברייתא בפרק השולח נמצא ביד עו"ג אמרי לה קורין בו ואמרי לה יגנז דחיישינן שמא עו"ג כתבו ע"כ גירסת הרי"ף וכך היא גירסת הרא"ש ומשמע דס"ל יגגזו כלישנא בתרא ופסק רבינו כרמזים דס"ת שנמצא ביד עו"ג יגנז וכ"כ הר"ר ירוחם בדיני ס"ת דאזלינן לחומרא שמא עו"ג כתבו ומ"ה יגנז אבל תפילין שאין העו"ג עשויין לכתבן כשרים וכ"כ ג"כ רבינו בהל' ס"ת ותימה היאך פסק כאן דכשרים ואפשר שהוא סובר דהא דמחמרינן ואמרינן יגנוז היינו דוקא גבי ס"ת שהעו"ג עשוים לכתוב ס"ת לצורך עצמן להתלמד בו הילכך איכא למיחש שמא כתבו עו"ג ומש"ה יגנוז אבל תפילין שאין עו"ג עשויים לכתבן לפי שאינן צריכין להם לא אזלינן בהו לחומרא אלא נקטינן כמאן דמכשיר. ובאפיקורס דאמרינן נמצאו בידו יגנוז היינו טעמא משום דדרך אפיקורס לכתוב איכא למיחש שמא כתבם הוא בעצמו עכ"ל:

ה

שבקי בחסירות ופירשו התוס' הא דאין תפילין ניקחין אלא מן המומחה היינו הבקי בחסירות ויתירות דחיישינן שמא יתעצל בבדיקתן וטורח הוא לו להסיר התפירה ולחזור ולתופרם והא דתניא בפרק בתרא דעירובין הלוקח תפילין מן השוק בודקן אחת אחת התם כשלקח בדיעבד שלא מן המומחה והכי תניא בתוספתא דעבודת כוכבים ואין לוקחין תפילין אלא מן המומחה ומי שלקח ממי שאינו מומחה ומצא בידו ב' או ג' צמדים בודק ממנו תפילה אחת של ראש או של יד בצמד הראשון וכן בשני וכן בשלישי וכן ברביעי עכ"ל. וזה כדברי רבינו. ותימא גדולה בעיני שהתוספות הביאו והקשו מההיא דהמוצא תפילין על ההיא דתכלת ולא הרגישו בזה שגם ההיא דהמוצא תפילין הוא סותר לדברי התוספתא שהביאו שגלוי ונראה לעינים דההיא דהמוצא תפילין פליג אהתוספתא דז"ל הגמרא פרק המוצא תפילין דף צ"ז ע"א אמר רב חסדא אמר רב הלוקח תפילין ממי שאינו מומחה בודק ב' של יד ואחד של ראש או ב' של ראש ואחד של יד מה נפשך אי מחד גברא זבין לבדוק או ג' בשל יד או ג' בשל ראש אי מתרי תלתא גברי זבין כל חד וחד ליבעי בדיקה לעולם מחד גברא קא זבין ובעינן דמתמחי בשל יד ובשל ראש והתני רב כהנא בודק ב' של יד ושל ראש [פי' ב' א' משל יד וא' משל ראש] הא מני רבי היא דאמר בתרי זימני הוי חזקה. אי רבי אימא סיפא וכן בצבת הב' וכן בצבת הג' מודה ר' בצבתיים דמתרי תלתא גברי זבין אי הכי אפילו רביעי נמי ואפי' חמישי נמי אין ה"נ והא דקתני שלישי לאפוקי מחזקי' ע"כ. הרי לך בהדיא דאי קנה הרבה תפילין יחד צריך לבדוק ב' של יד ואחד של ראש ואז די לכל התפילין ואי קנאם צבתים צבתים כרוכין כרוכין צריך לבדוק כן מכל צבת וצבת והכא דמיירי שלקחן צבתים איך כתב בודק א' של יד או א' של ראש. והיותר מן התימא מב"י שהביא דינים אלו בשם הרמב"ם וכתב עליהן ודבריו פשוטים בפרק המוצא תפילין ולא ידעתי למה השמיטו הפוסקים עכ"ל. משמע דהשמטה יש אבל סתירת דברים אין כאן. והסתירה גדולה ונפלאה מאוד וחפשתי בכל הדפוסים והנה כל הגירסת שוות בדברי רבינו א' של יד וא' של ראש וה"כ רבינו ברמזים ואף אם נאמר להגיה בדברי רבינו כאן אחד של ראש ושתים של יד אכתי הקושיא במקומה עומדת על התוס' והביאו הרא"ש והתוס' והביאו ג"כ הגמרא דעירובין ולא הזכירו כלום. וכמעט נ"ל דהיה להן גירסא אחרת בגמרא דעירובין ויש קצת ראייה לדברי שהתוס' והרא"ש הביאו הגמרא דעירובין בע"א וז"ל שכתבו והא דתניא בפ"ב דעירובין הלוקח תפילין מן השוק בודקן אחת אחת כו' הרי לך שהם גרסו כן בגמרא. אך התמיה שלא מצאתי מי שכתב מזה כלום גם הב"י לא הזכיר מידי שוב מצאתי בהגהות רא"ף הרגיש ג"כ בזה וז"ל בריש פ' המוצא תפילין ע"ש כי שם משמע שצריך לבדוק יותר בכל כרך עכ"ל וצ"ע:

ו

ואם לקחן ממי שאינו מומחה ב' או ג' כרכים בודק מהן תפילין אחת של יד ואחת של ראש כו' ברייתא בפרק התכלת תפילין יש להם בדיקה ואינן ניקחין אלא מן המומחה:

מעבר לתחילת הדף · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.