דרישה/אבן העזר/קלב

דרישה ‏ אבן העזר קלב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

זמן הכתיבה פסול שמא יאמרו גיטה קודם לבנה גמרא בפרק כל הגט ד' כ"ו ע"ב ואף על גב דבגט ישן (בפרק הזורק דף ע"ט) דהיינו כהאי גוונא בדיעבד כשר שאני התם דליכא אלא ייחוד אבל הכא דכנסה איכא ודאי ביאה ולפיכך פסלוהו לגמרי אבל כשכתוב בו זמן הנתינה כשר דהרי לא נתייחד עמה עד אחר זמן תוס' ואשר"י ואם תאמר תיפוק ליה דבלא טענת דשמא יאמרו גיטה קודם לבנה פסול הוא משום דהוי מוקדם ותטרוף הפירות מלקוחות שקנו מבעל אחר נישואין שלא כדין כדאמרינן לעיל בסימן קכ"ז וכן הקשו התוס' בפרק הנ"ל והניחו בקושיא וא"ל דמיירי אפי' בכנסה בו ביום ורוצה לגרש בו מיד אחר שהכניסה דא"כ הכתיבה והנתינה זמן אחד להן ואיך שייך לומר שיכתוב דוקא זמן הנתינה ושמא י"ל דהגמרא נקט זה הטעם דשמא יאמרו כו' אפילו היכא דמגרש על ידי שליח דאית ליה קלא שנכתב קודם שנמסר לר"י כמבואר לעיל בסימן קכ"ז ולהרמב"ם שהשליח מביא הגט ממדינת הים דלא שייך למימר שתטרוף שלא כדין לכן נקט הטעם משום דשמא יאמרו כו' א"נ שאין חיישינן שתטרוף שלא כדין אלא היכא שאמר לעדים ולסופר סתם שיכתוב ויחתמו לו גט אבל היכא שאומר בפירוש שאינו רוצה לגרשה אלא אחר כך כשיכנוס אז יש קול שאין הגט ניתן מיום הזמן שכתוב בו וכי תבא לטרוף הלקוחות יאמרו לה שתביא ראיה אימת בא הגט לידה:

ב

וכן השיג עליו הראב"ד אבל המ"מ מפרש דברי הרמב"ם דהא דשיירות מצויות דכתב הרמב"ם איירי בלא הוחזקו ומש"ה פסק לקולא כל שלא שהה שם הוי לאלתר אף על פי שעבר שם והא דהוחזקו שהזכיר הרמב"ם איירי גם כן בשיירות מצויות וקאי אדלעיל דאיכא תרתי לריעותא דמ"ה פסק לחומרא שמיד שעבר שם אדם לא מיקרי לאלתר אבל הוחזקו ולא שכיחי שיירות הוי דינו כשיירות מצויות ולא הוחזקו ואין חילוק ביניהם ואם כן אין השגה עליו כ"פ:)

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.