גן נעול/פתח הגן
|
< הקודם · הבא > |
פתח הגן
---
פליאה דעת ממני נשגבה לא אוכל לה (תהלים קל"ט)
---
ספרי זה אשר כוננתי, ויסדתי עמודיו ארבעה, הוא רק לשם ולזכר נשמת בני ח-ביבי ומ-ורי הגאון האברך המפורסם במלא רוחב ארצינו בשם "עילוי מבירז" מוהר"ר מנחם נחום נתן זצוק"ל אשר מת עלי בעודו באבו בן ח"י שנה [רמז שהוא חי וקים, וכמאמרם ז"ל צדיקים במיתתן קרוין חיים] ביום ג' לחודש מנחם אב שנת תרכ"ג כי מיום אשר נלקח ממני עטרת תפארתי זה, חשך שמשי בצהרים חלדי, ואין לי שום רצון וחפץ אחר רק לעשות לו נחת רוח ושם עולם לא יכרת. וכפי אשר בעודנו היה בני יחידי הגאון הצעיר ז"ל בחיים חיותו פה עלי האדמה, לא ידעתי שום רצון ומטרה אחרת רק חפץ ורצון בני היה רצוני, כי מיום הולדו שמתי עיני ולבי עליו לגדלו ולחנכו על ברכי חתורה וחכמה בדרך ישר, להוציא אל הפועל את הכשרונות הטובות הנמצאים בו. וזה היה מטרתי ומחשבתי, וגם שעשועי יומם וליל. כן גם אחרי הוסר ממני עטרת תפארתי הוא בני יחידי הגאון המנוח ז"ל, אשר בשם "רבי" אכנהו, ותקותי על ארץ נחה, אין לי ג"כ שום רצון וחפץ אחר רק לעשות לו שם ושארית ולקבוע גם חידושי תורה שלו בדפוס, למען יהיה שפתותיו דובבות בקבר, ולפרסם מעט מזעיר מחידושיו ומעשיו הרבים, למען בל ישכח שמו וזכרו, וידעו דור אחרון את גודל יקרת הגאון הצעיר ז"ל, את מפלאות תמים דעים אשר בחר בו לתתו למופת לרבים, בתוך דורנו זה דור יתום הנוכחי, ואת אשר אבדנו בעונינו במיתתו. וכן קראתי את שם ספרי ג"כ ע"ש בני הגאון המנוח זצוק"ל, כי בשם גן נעול נכלל גאון נחום נתן עלה ונתרומם למרום ומי לא יודה שמהנחוץ הוא לעשות שם וזכר לבני יחידי אשר נקטף בעודו באבו, ואשר יוצר הטבע חלק לו מלא חפנים דעת ותבונה, להאיר לארץ ולדרים עליה, בכל דבר תורה וחכמה. כי בשנים המעטים אשר היה חי אתנו פה עלי האדמה הראה לכל יודעיו ומכיריו כי חכמתו נעלה הוא מבינת אדם, והיה מפורסם בכל מלוא רוחב ארצינו לגאון לתפארת. [ולתכלית זה חיברתי הספר צפנת פענח אשר עוד עמדי בכתובים, המכיל בקרבו דרושים נחמדים והספד מר על מות בני יחידי הנ"ל, אשר בהם ימצא הקורא את תולדות הגאון הצעיר ז"ל, ואת גודל מעלתו בתורה ובחכמה בהשנים המעטים אשר היה חי אתנו פה עלי האדמה]. ולא בכל דור יולד איש כזה אשר נקבצו ובאו בו כל המעלות והמדות, תורה וחכמה דעת ותבונה, כמו בהגאון הצעיר המנוח ז"ל, ולאיש כזה הדגול מרבבה נאוה תהלה, גם שם עולם לא יכרת:
גם לזאת נקרא גן נעול, כי נעולים בו חידושי תורה של בני יחידי הגאון הצעיר המנוח זצוק"ל, באשר כי לא היה לאל ידי להעריך דברי בני יחידי הנ"ל לבדנם, מפני כי רבים הם אשר לא עלתה בידי לשומעם ממנו רק פעם אחת בעברנו על הבית אחת הנה ואחת הנה, בלי שום עזרת ספרים אשר בהם הרבה חידושיו הרבים ולא שמתי על זכרוני כ"כ כי לבקרים רבו תורתו, ונשכחו ממני בימי אבלי ר"ל על בני הגאון זצוק"ל מעט מעט, ולא נשארו בזכרוני רק זעיר שם, זעיר שם. לכן הוכרחתי להעביר על דעתי וחקי אשר חקתי לי מאז, לבלי לילך במקום גדולים. ולכתוב רובי תורותי, ולקובעם בדפוס כמו זר נחשבו לי. ונחמתי לחבר ספר מחידושי אשר נתחדשו לי ולרושמם עלי הגליון, ע"י עושי רצוני, כדי לכלול בהם גם חידושי תורה של בני הגאון זצוק"ל, אשר בעודו בחיים חיותו לא עלה על לבבי לרשום אותם בכתב אמת, ולפעמים רשמתי שמו בפנים כדי שיהיה שמו וזכרו חקוק לדור בנים יולדו:
גם כי בתוך הגן הזה נעול וצמוד כל הענינים המובאים בארבעה הכפתורים האלו והיה לאחת:
ואחרי הודיענו להקוראים את כל אלה, לא נחדול מלהעיר להקוראים הנכבדים על אופני סידורי הספר, והענינים השונים והסוגיות המובאים בהחיבור הנכחי, דבר דבור על אופניו. והנני נותן דברים אחדים לפני הקורא הנכבד, ומתוכם יראה את כל אשר לו לדעת בטרם יבוא אל הספר פנימה.