גליוני הש"ס על הירושלמי/סנהדרין/י/ב

גליוני הש"ס על הירושלמי סנהדרין י ב

ה"ב (ל"ב א') באותה שעה אמר מנשה אית דין ואית דיין, נ"ב ל' זה הוא לעומת הל' המבואר בב"ר דקין אמר לית דין ולית דיין [וכן בירושלמי קידושין פ"ד ה"א אילו שהלכו אחר עיניהן ואמרו אין דין ואין דיין] ולעומת זה הוא כאן הל' אית דין ואית דיין:

שם (ל"ג א') א"ר יוחנן בחוץ לא ילין גר דלתי לאורח אפתח מיכן שדוחין בשמאל ומקרבין בימין, נ"ב פי' דכתי' בחוץ לא ילין גר היינו דגר הבא להתגייר לא ילין בחוץ רק מכניסין אותו לפנים ומקבלין אותו ועל כרחך אין הכוונה דאין דוחין אותו כלל דהא צריך לדחותו משום דקשים גרים לישראל כספחת וכדתני בבבלי בהחולץ בבריתא דאומרים לו מה ראית שבאת להתגייר וישראל בזה"ז דוויים דחופים כו' ומודיעין אותו עון לקט שכחה ופאה כו' דאי פריש ניפרוש משום דקשים כספחת וכן בירושלמי קידושין פ"ד ה"א המתגייר לשם אהבה כו' רב אמר הלכה גרים הן ואין דוחין אותן כדרך שדוחין את הגרים תחלה כו' הרי דהגרים דוחין אותן בתחלה והוא כבבלי החולץ הנ"ל וא"כ על כרחך הך דבחוץ לא ילין גר אין הכוונה שאין דוחין אותו כלל רק הכוונה שאין משהין דחייתו רק דוחין בשמאלו ומקרבין אותו מיד בימין וכדאמר בבבלי שם דאם אמר יודע אני ואיני כדאי מקבלין אותו מיד ואין מרבין עליו ואין מדקדקין עליו וע"כ מכאן הלימוד לכל מקום שצריך לדחות שיהיו דוחין בשמאל ומקרבין בימין ומאי דמייתי גם סיפי' דקרא דלתי לאור אפתח הוא כדרך הגמ' בכ"ד דאיידי דמייתי לקרא מייתי לי' לכולי' אבל כוונת הלימוד רק מרישי' דקרא בחוץ לא ילין גר וגם לולי סיפא דקרא הי' אפשר לפרש תיבת גר דרישא דקרא דהכוונה על גר ואורח הבא ממקום אחר ואך דא"כ ל"ל תו למיכתר דלתי לאורח אפתח ועל כרחך דגר דרישא דקרא הכוונה אגר ממש היינו עכו"ם המתגייר כנ"ל:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף