גליוני הש"ס/תענית/כד/א

גליוני הש"ס תענית כד א

דף כ"ד ע"א

אשבעתיכו במאי עסקיתו. נ"ב צריך להבין מה עניין שבועה זאת ואיך אפשר להשביע את חבירו וע"ע מ"ק ט"ז א' ומשבעינן כו' דכתי' ואשביעם ועיין רמב"ם ה' שבועות פ"ה ה"ד ובנושאי כלים הכ"מ והלח"מ והמל"מ עש"ה וחידוש שלא העירו ז"ל מהך דכאן ודמ"ק ועיין מהרי"ק שורש נ"ב אות ג' מש"ש וזה כי הי' נלע"ד דאע"ג דנשבע על דבר שאין בידו לעשות זו היא שבועת שוא מ"מ אם יזדמן לו האפשריות בעשיית הדבר מחויב הוא לעשותם כו' ע"ש כל הדיבור ועיין שו"ת הרא"ש כלל י' אות ג' מש"ש דא"א להשביע את הנולדים לאחר זמן עש"ה ומשמע מדבריו דיש כח לציבור או למלך להשביע את היחיד בתורת שבועה וע"ע שו"ת שתי הלחם סי' ל"ה וע"ע ירושלמי סנהדרין פ"ו ה"ג התחיל יהושע מפייס לעכן ומשבע ליה באלק"י ישראל ועיין פתיחת הרמב"ם לס' מורה נבוכים שכ' ואני משביע באלקי ית' כל מי שיקרא מאמרי זה שלא יפרש ממנו כו':

הרי הן הקדש עליך ואין לך בהן אלא כאחד מעניי ישראל. נ"ב מכאן הביאו הראשונים דסתם הקדש בזה"ז הוא הקדש לעניים ועיין שו"ת תשב"ץ ח"ב סי' קנ"א וחידוש שלא הביא גמ' דכאן וע"ש שכ' דגם הקדש לעניים יש, בו ב' מינים קדושת דמים וקדושת הגוף היינו המקדיש קרקע לעניים היא קדושת דמים שהכוונה שתמכר ויחלקו דמי' לעניים והמקדיש קרקע לשיקברו בה עניי ישראל זהו קדוה"ג ע"ש ובמטלטלין יש ג"כ ב' מינים אלו וכמובן דמקדיש לדמים הוא קדושת דמים ומקדיש לגופו כהך דכאן דנ' דהקדיש החטים לשיחלקו לעניי ישראל לאכילה הוא קדוה"ג ושוב ראיתי בשו"ת חוט המשולש טור ב' סי' ז' כ' בשם התשב"ץ הראי' מכאן דהקדש לשמים בזה"ז הוא לעניים ועש"ה בחוט המשולש ומצאתיו עוד בתשב"ץ עצמו ח"ג סי' קנ"ב ע"ש:

רש"י ד"ה לשמואל הרמתי כ' דצווח וליכא דמשגח ביה. נ"ב ל' הגמ' קידושין מ"ד א':

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף