גליוני הש"ס/שבת/קמב/ב
גליוני הש"ס 
שבת קמב ב
ולא אמרו ככר או תינוק אלא למת בלבד. נ"ב הטעם דטלטול המת לא הוי אלא חומרא בעלמא דמשום הוצאה דמה"ט אסרו טלטול כדאמרי' לעיל קכ"ד ב' ליכא דלא שייך למיגזר ביה כולי האי [אולי כוונתו משום דהוצאתו גופה משאצל"ג הוא] וכ"ש דמילתא דלא שכיחא שימות המת בשבת הואיל ואיכא ו' ימי השבוע וכן כל הנהו טעמים בטלטול דכ' הרמב"ם בס"פ כ"ה מה' שבת לא שייכי ביה כו' והילכך כיון דחומרא בעלמא הוא התירו ככר כו' משום כבודו או כבוד החיים שלא יתבזו ממנו כו' וזהו שאמרו אלא למת בלבד ולא אמרו אלא היכא דאיכא כבוד אדם בלבד ולתלות הטעם בכבוד כו' דבמת דווקא הוא דהתירו משום דטלטולו חומרא בעלמא הוא דהוי, שו"ת רד"ך בית כ"ב ד"ה אבל נראה להתיר מהאי טעמא אשר אפרש כו' וע"ש שכ' דחומרא דטלטול מת לאו בכלל שבות היא דשבות לא הוי רק דבר הדומה למלאכה דאוריתא או דבר שיש לגזור עליו שלא יבואו לידי מלאכה דאוריתא כו' או בדבר שיש לו סמך מן המקרא כגון תחומין כו' וע"ע שו"ת הרא"ש כלל כ"ב אות ח' מש"ש במין הרביעי ובדרך הה' עש"ה:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |