גליוני הש"ס/שבת/קיד/ב

גליוני הש"ס שבת קיד ב

דף קי"ד ע"ב

בקניבת ירק. נ"ב פירש"י לנתק העלין מן הקלחין והביא מהך דלעיל ע"ג ב' האי מאן דקניב סילקא וע"ע כלים פט"ז מ"ב ויקנב ובר"ש לאחר שנגמר השפה נשתיירו קסמין קטנים ופוסקן וקוטמן שמה קניבה עכ"ל הרי דפסיקת קסמין היוצאין מן הסל קרוי קניבה וכך דוגמתו תלישת עלין מקלחין קרוי' כן ועיין בחידושי אגודה שבסוף שו"ת מהרי"ו דכ' כאן וז"ל מזה נהגו לשחוק באגוזים ביוה"כ עכ"ל ובשו"ת מהרי"ו סי' קצ"ב דהוא בדיני יוה"כ כ' וז"ל אין סברא שהגדולים ישחקו באגוזים עכ"ל:

אלא לאו אקניבת ירק. נ"ב עיין רש"י דכ' דשבתון דיוה"כ לאו אמלאכה קאי רק אעינוי ולכן אינו אוסר את השבותין ועיין תוד"ה אלא ועיין רוקח ה' סוכה סי' רי"ט דכ' שם וז"ל כל מקום שמתחיל הפסוק בתיבת אחת ומסיים באותה תיבה יש לרבות יותר כמו שבת שבתון הוא לכם ועניתם את נפשותיכם בתשעה לחודש בערב מערב ועד ערב תשבתו שבתכם הרי מתחיל בשבת שבתון ומסיים תשבתו שבתכם לומר מוסיפין מחול על הקודש בין מלפניו בין לאחריו ולרבות ימים טובים שכמו כן מוסיפין מחול על הקודש כדאיתא בפ' בתרא דיומא כל דבר שנקרא שביתה יש משום גזירה ויש משום מוקצה ויש משום שבות עכ"ל ונ' בעליל דחסר תיבה אחת וכצ"ל ולרבות כל דבר שנקרא שביתה יש משום גזירה כו' ומ"ש ויש משום שבות נ' כוונתו אדברים האסורים משום טירחא ועובדין דחול דאילו שבות סתמא הא היינו דברים האסורין משום גזירה דכלהו שבותין נינהו וכן מוקצה:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >

מעבר לתחילת הדף