גליוני הש"ס/שבת/עז/א
גליוני הש"ס 
שבת עז א
יבש בכזית. נ"ב מה ששיעור רביעית וכזית שוין נ' דכן הוא ג"כ ביצירת האדם עיין לעיל ל"א ב' רש"י ד"ה רביעית דם כ' דחיי אדם תלויין בה ופשוט דתחלת ברייתו ברביעית דם כיון דא"א שיהי' חיות בפחות מזה ועיין תוספתא שבועות פ"ק דנבלת בהמה וחי' דמטמא בכזית משום דתחלת ברייתן בכזית ופשוט לפי"ז דמה שאדם מת מטמא בכזית היינו ג"כ משום דתחלת ברייתו כזית נמצא דבריית האדם הוא כזית בבשר ורביעית בדם:
איבעי' להו כדי גמיאה או כדי גמיעה. נ"ב דוגמתו עוד סוכה כ"ט א' איבעי' להו עד שיעור או עד שיאור וע"ע עירובין נ"ג א' רב ושמואל חד תני מעברין וחד תני מאברין ובע"ז ב' א' רב ושמואל חד תני אידיהן וחד תני עידיהן וע"ע חילוף ע' בא' בברכות ל"ב א' אל תיקרי אל ד' אלא על ד' שכן דבי ראב"י קורין לאלפין עיינין ולעיינין אלפין ובתוס' ע"ז ל"ד א' ד"ה שאין וי"מ אימרא כמו עמרא ועיין זבחים ק"ז א' א"ר כהנא א"ק ואליהם תאמר על הסמוכין תאמר מתקיף לה רבא מי כתי' ועליהם ואליהם כתי' והיינו דר' כהנא מפרש ואליהם כמו ועליהם כהך דברכות וקמפרש ליה מל' על בסמוך וזהו על הסמוכין תאמר ורבא לא ניחא ליה בהחלפח ע' בא' ולכן פריך מי כתי' ועליהם ואליהם כתי' וע"ש ברש"י דפי' באופן אחר ולולי פירושו ז"ל נלענ"ד כמ"ש וע"ע פסחים ל"ו א' ת"ל לחם עוני מה שנאכל באנינות וברש"י דרוש ביה לחם אוני וע"ע יבמות כ"ב ב' ובן אין לו עיין עליו וע"ע ביצה ל"ב א' באלפסין עירניות ע"ש פירש"י אין עיר ובעדיות פ"ב מ"ה אי' לפסין אירוניות באל"ף ע"ש וע"ע בר"ש כלים פ"ג מ"ה דכ' ראוע כמו רעוע ושם פט"ו מ"ב בר"ש ארובות פי' בערוך ערובות כו' וע"ע שם פי"ז מ"ב בפי' הרא"ש דכ' בית הראי כמו בית הרעי וע"ע שם פכ"א מ"א בר"ש דכ' ובעירה הוא אירה דפ"ק דשבת כו' וע"ע ירושלמי סנהדרין פ"ו ה"ז והעובד העיר יעבדוהו כו' יאבידוהו כו':
תוד"ה הואיל כ' ותימא כו'. נ"ב בס' חידושי גור אריה כ' נ"ל דאף לב"ה אין דם נבילה מטמא רק מדרבנן לא מדאוריתא דאי מדאוריתא מניין לנו שיהי' דם נחשב כמו בשר עכ"ל וכבר קדמו ז"ל בזה הראב"ד בפירושו לעדיות פ"ה מ"א ע"ש שכ' טעם הגזירה דרבנן דהואיל ויכול לקרוש ולעמוד על כזית וכשיוקרש הרי יראה כבשר ולכן גזרו עליו משום כזית בשר נבילה ע"ש:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |