גליוני הש"ס/שבת/עג/ב
גליוני הש"ס 
שבת עג ב
תנא בא"י קאי. נ"ב עיין בגליון הרי"פ ועוד כזה לקמן קל"ז א' במשנה עיין שו"ת הרא"ש כלל כ"ו בסוף הכלל עש"ה וע"ע דוגמא כתובות ס"ה ב' תנא במקום הרים קאי וב"מ כ"ב א' רש"י ד"ה ירדן כ' וכן שאר נהרות ותנא זה על יד הירדן הי' יושב עכ"ל ובגוף הך דכאן עיין מנחות פ"ה א' דמשמע לכאורה דגם בא"י החרישה קודמת לזריעה וע"ע כי הך דתנא בא"י קאי בירושלמי ע"ז פ"א ה"ו מה ומותר לגדל ע"ש בפני משה:
והנוטע כו'. נ"ב יש לספק דנוטע גן ופרדס לר' יוסי הגלילי יתחייב גם משום בונה עיין סנהדרין קי"א ב' דס"ל לריה"ג בקרא דלא תבנה עוד דכתי' בעיר הנדחת דכולל ג"כ דלא תעשה גנות ופרדסים [וע"ש קי"ג א' ברש"י ד"ה כלל בעשה וד"ה ומר סבר עוד לגמרי משמע] הרי דקרי קרא לנטיעת גן ופרדס בניין וא"כ ראוי שיתחייב בשבת משום בונה כגודלת ופוקסת דאמרי' דיש בהם משום בונה משום דקריי' קרא בניין דכתי' ויבן ד' אלקי"ם את הצלע וכדלקמן צ"ה א' וגם לר"ע דסנהדרין שם יל"ע דהא קממעט שם עשיית גנות כו' רק מתיבת עוד דמשמע לכמה שהית' אינה נבנית אבל נעשית גנות ופרדסים וא"כ מדאצטריך עוד למעט ולולי עוד הוי עשיית גן כו' בכלל גוף מאמר לא תבנה וא"כ הא גם לר"ע קריי' קרא בניין אלא דבניין זה נתמעט מלאו דתיבת עוד ועכ"פ כיון דבניין הוא א"כ ראוי להתחייב עליו בשבת משום בונה ויש לדון הרבה בזה ובאתי רק להעיר:
אין עימור אלא בגידולי קרקע. נ"ב כזה לקמן ע"ה א' אין דישה אלא לגדולי קרקע ול' הרי"ף כאן אין דרך עימור בכך אלא בגידולי קרקע וע"ע תיבות "אין דרך עימור בכך" בעניין אחר בסנהדרין פ"ה ב':
רש"י ד"ה גומא וטממה כ' והשוה הקרקע להיות נזרע עם השדה. נ"ב פי' דמה שמשוה הקרקע דבר זה מועיל לחרישה ונחשבת ההשואה חורש מש"ה וכזה ב"ב נ"ד א' האי מאן דאתקיל תיקלא אדעתא דארעא קני וברשב"ם דאתקיל תיקלא, מסיר המכשולות ומשוה פני הקרקע שתהא חלקה ולא תכשל המחרישה ותשבר, קני, דדמי לחורש עכ"ל:
תוד"ה זומר כ' והא דאמר כו'. נ"ב בס' חידושי גור אריה כ' לתרץ וז"ל התם שאני כיון דלא מתכוון רק לעקל בית הבד הוי לעניין נטיעה דבר שא"מ ומותר ולא הוי זה פ"ר במילתא דלא נעשה מיד אבל כאן איירי שמתכוין לנטיעה כו' ולפי"ז נ' דמותר לרחוץ ידיו בגנה בשבת דהוי דבר שא"מ לנטיעה ולא שייך כה"ג פסיק רישא ומותר עכ"ל ודבריו חידוש גדול וכזה כ' עוד לקמן פ"א ב' ד"ה הי' מונח ע"ג קרקע עש"ה כי שם דבריו בארוכה יותר בזה:
תוד"ה מפרק כ' אבל בחולב מחייבי דבהמה חשיבא גידולי קרקע כו'. נ"ב עיין תוספתא במכלתין פרק י"ג המפרק בהמה ועוף מן המצודה פטור עכ"ל התוספתא ומוכח דאיצטריך ליה משום דה"א לחייב משום מפרק ומוכח דשייך מפרק בבהמה דגם שם דוחק לומר דאליבא דר' יהודה לבד הוא דאצטריך ליה אולם שם כיון דהפירוק הוא מן המצודה יל"ע אם יש לו דין בעלי חיים אע"ג דהדבר המפורק הוא בעל חי וגם גוף הדבר צ"ע דמה ה"א דיהי' כאן חיוב משום מפרק הרי אין המצודה גידולה ואין זה עקירת דבר מגידולו ונ' דכוונת התוספתא דה"א דדומי' דבונה וסותר מכבה ומבעיר כותב ומוחק קושר ומתיר ה"נ ביטול צידה הוי מלאכה כצידה קמ"ל:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |