גליוני הש"ס/שבת/סה/ב

גליוני הש"ס שבת סה ב

דף ס"ה ע"ב

הקטע יוצא כו'. נ"ב עיין שו"ת הריב"ש סי' ח':

רש"י ד"ה פסולות לכהונה כ' דאע"ג דכ"ג ביומי' לא הוי הואיל ודרך זנות חשיב ליה לאו אורח ארעא. נ"ב וי"ל עוד דהאיסור משום בל תשחית שהיא משחתת ומפחתת עצמה שנעשית אינה ראוי' לכ"ג עיין ב"ק צ"א ב' דלאו דבל תשחית יש גם באדם עצמו שלא להשחית עצמו ע"ש:

רש"י ד"ה וסבר שמא ירבו נוטפים כ' ואני קבלתי מרבינו הלוי משום דס' זיבות נינהו וזבה טעונה מים חיים. נ"ב כ"כ רש"י גם בסנהדרין פ"ז א' ד"ה הילכתא אחד עשר ע"ש שכ' שם כן בסתם וכן כ' עוד רש"י בסתם במועד קטן ה' א' ד"ה מרגילין ע"ש גי' הב"ח וכ"כ עוד בבכורות נ"ה ב' ד"ה מקוה ביומי ניסן ועיין רש"י נדרים מ' ב' ד"ה ועביד להו ועיין שאילת יעב"ץ [ח"א] סי' פ"ח ומצאתי עוד חידוש בס' הפרדס לרש"י סי' קכ"ד דכלים הניקחים מן העכו"ם צריכין טבילה במים חיים וצע"ג ממקרא מלא אך במי נדה יתחטא ונדה הרי אינה טעונה מים חיים אולי כוונתו למאן דיליף טבילת כלים מוטהר בע"ז ע"ה ב' וע"ע ס' הפרדס לרש"י סי' הע"ר דהזכיר ג"כ טבילה במים חיים בטבילת כלה ע"ש וע"ע ירושלמי ברכות פ"ג ה"ד בסופה דאמר מחמירין בה לטבול במים חיים ועש"ה במראה הפנים:

תוד"ה שמא כו' כ' לימא קמא קמא בטיל. נ"ב עיין שו"ת הרדב"ז ח"א סי' שי"ט ע"ש בסוף התשובה ונ' סברתו דחיוב הברכה חל רק בשעת ראי' וה"ל לפני הראי' כהיתיר בהיתיר דלא שייך ביטול דפטור בפטור הוא כהיתיר בהיתיר וכשרואה הא כבר הוא רוב וליכא ביטול וע"ע בעניין ראשון ראשון בטל ברוקח סי' שע"ח ע"ש דברי חידוש:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף