גליוני הש"ס/שבת/כ/א
גליוני הש"ס 
שבת כ א
כמאכל בן דרוסאי. נ"ב פירש"י דהוא שליש בישול ויש לזה דוגמא ר"ה י"ג ב' אל תיקרי לשלש אלא לשליש ובתוס' כלומר עשייתה כשהיא שליש בישולה וע"ע דוגמא דשליש גידול הדבר חשיב גידול בב"מ ס"ח א' במשנה אבל מקבלין עגלים וסייחים כו' ומגדלין אותן עד שיהיו משולשין וברש"י לכשיעמדו על שליש גדילתן שליש שור ושליש סוס אז יחלקו עכ"ל וע"ע דוגמא נדה ל"א א' רש"י ד"ה ליום תשעים דלשליש ימים הוי חיות הולד ובגוף הך דכאן עיין שו"ת הרדב"ז ח"א סי' רי"ג שכ' וז"ל ולעניין דבר הנאכל כמות שהוא חי אם יש בו משום מבשל בשבת לעניין מלקות אינו לוקה אבל אסור מדרבנן ואם נתבשלו מאיליהן כגון שהניחם מערב שבת מותר לאוכלן בשבת תדע שהרי דבר שנתבשל כמאכל בן דרוסאי אין חייב עליו בשבת וטעמא כיון דאיכא מאן דאכיל ליה הכי שוב לא מיחייב על בישולו וכ"ש הדברים הנאכלים חיים לכל אדם עכ"ל ודבריו פליאה עצומה ומ"ש ראי' מהך דמאכל בן דרוסאי אינו מובן כלל דשם הטעם דהבישול כמאכל בן דרוסאי נחשב בישול והמבשל אח"כ ה"ל בישול אחר בישול דלא חשיב בישול אבל מה זה עניין לדבר שלא נתבשל כלל שלח יהי' בו חיוב על בישולו מפאת שנאכל כמות שהוא חי ואי משום דדבר הנאכל כמות שהוא חי אין בו משום בישולי עכו"ם שם אין הטעם מפאת דאין בישולו בישול רק דנחשב שפיר בישול אלא דאין בבישול זה קירוב דעת כמבואר בר"ן ביצה פרק ב' דקפ"ט ע"ב מדפי הרי"ף ד"ה אם צלאן עכו"ם כו' עש"ה וע"ע תוס' תענית ל' א' ד"ה ערב בסה"ד עש"ה:
וכהנים זריזין הן. נ"ב עיין מסורת הש"ס וע"ע ברכות נ"ב ב' אוכלי תרומה זריזין הן וע"ע פסחים ל"ו א' אם אמרו בזריזין כו', חולין ק"ז ב' רש"י ד"ה התירו מפה, סוכה מ"ג ב' תוד"ה שלוחי וד"ה והביאו, ר"ש מע"ש פ"ג מ"ב בשם הירושלמי, תוס' יומא י"ג ב' ד"ה אלא, ע"ע דוגמא לקמן כ"ט ב' שאני בית נתזה דזריזין הן וע"ע תוס' חגיגה כ"ד ב' ד"ה דתנן וע"ע ירושלמי פסחים פ"ט ה"ח וע"ע ס' חידושי גור אריה לקמן צ"ג א' ד"ה אף אנן נמי תנינא וע"ע שו"ת רמ"ע מפאנו סי' א' דהא דלא עשו סייג להקטרת אימורים עד חצות משום דהקטרה לכהנים מסורה ואימת מקדש עליהם ועוד דכהנים זריזין הן עכ"ל ומ"ש דאימת מקדש עליהם ומש"ה משגיחין לעשות הראוי ולא אתו למיפשע הוא טעם מחודש וי"ל ג"כ דהיינו טעמא דאין שבות במקדש ועיין נדה י"ג א' איב"ע ביעתותא דשכינה וברש"י שהשכינה שורה בביהכ"נ וכ"ש דאיכא ביעתותא זאת במקדש ואולם מצות מורא מקדש דאוריתא אין לה עניין לכאן וע"ש בנדה דאמר איב"ע ביעתותא דרבי' ואיב"ע ביעתותא דשכינה ועיין לעיל י"ג א' דאמר בתינוקות של בית רבן דמשום דאימת רבן עליהן לא אתי לאצלויי וא"כ כ"ש די"ל מעין זה משום ביעתותא דשכינה דלא אתו למיפשע ושוב ראיתי כדמיון זה בפסקי ריקאנטי סי' קס"ג דכ' דש"ץ מותר בליל יוה"כ לקרות לאור הנר שאימת שכינה וציבור עליו והוי כתינוקות של רבן דקיי"ל דמסדרין פרשיות לאור הנר שאימת רבן עליהן עכ"ל וע"ע רש"י קידושין מ"ו ב' ד"ה כהן מיצת ציית ועיין שו"ת חכם צבי סי' ס"ט דהמצויין אצל מילה זריזין הן והביא ראי' מהך דכהנים ובני חבורה זריזין ע"ש וע"ע הך דכהנים זריזין במנחות ל' א' רש"י ד"ה פנים לאו כ"ע ידעי ושם צ"ה ב' בגמ' מאי מבפנים במקום זריזין וע"ע יומא י"ג א כ"ג זריז הוא ושם ב' תוד"ה אלא:
מאי רובן כו' רוב כל אחד ואחד. נ"ב דוגמתו חולין ע"ו ב' ע"ש פלוגתא בזה וע"ע חולין כ"ט א' וע"ע דוגמא ברכות כ"ט א' מאי מעין י"ח רב אמר מעין כל ברכה וברכה כו' וע"ע ירושלמי יומא פ"ב ה"א מה ברובו ברובו של קומץ או ברוב כל פרידה ופרידה וע"ע ירושלמי מעשרות פ"א ה"ב כיצד הוא בודק ר' שמואל כו' נוטל מלוא קומצו ונותן לתוך הספל של מים אם שקע רובה חייבת ואם לאו פטורה ר' יונה בעי מעתה מה ששיקע יהא חייב ומה שלא שיקע יהא פטור אלא ברוב כל פרידה ופרידה איתאמרת וע"ע מנחות פ"ה ב' ברוב חטה או ברוב סאה ע"ש:
מאן בעי אחוונא אישתכח ערבתא. נ"ב עיין ירושלמי ברכות פ"ו ה"א הב אחוונא לתורייא כו' ע"ש במפרשים:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |