גליוני הש"ס/שבת/טו/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

גליוני הש"ס TriangleArrow-Left.png שבת TriangleArrow-Left.png טו TriangleArrow-Left.png א

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רב נסים גאון
רש"י
תוספות
תוספות רי"ד
רמב"ן
רשב"א
מהרש"ל
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
חי' אגדות מהרש"א
פני יהושע
רש"ש
שפת אמת
גליוני הש"ס
אילת השחר

חומר עזר
שינון הדף בר"ת


דף ט"ו ע"א

וחכמים אומרים לא כדברי זה ולא כדברי זה. נ"ב כלשון זה מועד קטן י"ט א':

גזרו טומאה על ארץ העמים. נ"ב עיין סנהדרין ק"ו ב' ארבע מאה בעיי בעו דואג ואחיתופל במגדל הפורח באויר וברש"י שם ל' אחד במגדל הפורח באויר הנכנס לארץ העמים בשידה תיבה ומגדל אם הוא טמא או לאו ומבואר דעוד בימי דואג ואחיתופל החזיקו ארץ העמים לטמא ואפי' אוירה ואולי הי' זה רק ממדת חסידות וצ"ע:

וישבה לה בחניות. נ"ב עיין רש"י ר"ה ל"א א' ד"ה מלשכת הגזית לחניות דכ' דעשו להם חניות בהר הבית ועמ"ש בגליון סנהדרין פ"ח ב' מן התוספתא דהי' תמיד בית המדרש בהר הבית לסנהדרין עוד לפני גלותם והיו יושבים שם בשבתות וימים טובים וע"ע רש"י ע"ז ח' ב' ד"ה בחנות ועיין ירושלמי ברכות פ"ו ה"א ר' חגי ור' ירמי' סלקין לבי חנוותא קפץ ר' חגי ובירך ופי' המרא"פ דבי חניות הי' מושב הדיינים ובירך על מ"ע של בצדק תשפוט עמיתך ע"ש:

תוד"ה אלא כ' תימא כו'. נ"ב עיין ספר חידושי גור אריה שכ' וז"ל שלא דנו דיני נפשות וטעמא דמילתא כיון שלא היו יכולים לדין דין אחד מד"נ דהא בזקן ממרא כתי' וקמת ועלית אל המקום לכך היו בטילין כל דיני נפשות דאין סברא כלל שיהיו דנין מקצת דיני נפשות עכ"ל ועיין דוגמתו ברמב"ם ה' מעשה הקרבנות פי"ג הי"ד אין קומץ פחות מב' זיתים ובמל"מ שם וז"ל עיין ירושלמי ריש פ' ב' דיומא דר' יצחק כו' שאל מעתה כהן שאין ידו מחזקת כשני זיתים פסול מן העבודה ולכאורה נראה דפסול לכל העבודות כיון שאינו ראוי לקמיצה כו' עכ"ל ובוודאי דאין בזה יתרון פרטיי לקמיצה רק הכוונה דכהן שאינו ראוי לכל העבודות אף למקצתם אינו ראוי ועיין שם היטב במל"מ וכן בקרבן עדה בירושלמי יומא שם שהוקשה להם סברת הדבר עש"ה ואני הראיתי לדעת בחידושי דכזה נמצא ג"כ בירושלמי חגיגה פ"א ה"ח אע"ג דאת אמר ממנין זקינים לדברים יחידים והוא שיהא ראוי לכל הדברים עכ"ל ע"ש וע"כ כזה גם כאן מקום שאין ראוי לכל דיני נפשות גם למקצתם אינו ראוי ועיין תוס' ערכין ג' א' ד"ה דמסברי דאשמעי' שם דאפי' בקי באותו נגע לבד ולא בשאר יכול לראות עש"ה:

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף