אילת השחר/שבת/טו/א

אילת השחר שבת טו א

דף ט"ו ע"א

קא שתיק ליה הלל לשמאי. יש להסתפק אם מאי דשתיק היינו דמודה ליה, או שסילק מלומר דעתו, וממילא נשאר דעת שמאי בלחוד ונפסק הלכה כמותו, והנפק"מ בספק זה היכא דירצה אדם לעשות כהלל, דאם גם הוא הסכים לשמאי צריך שיהא חכם משניהם, ואם הלל לא חזר בו, די שיהא גדול משמאי, וממה דשתק אינו ראיה שמודה, דהרבה פעמים מצינו שיש ויכוח בהלכה בכתב או בע"פ, ובסוף אחד כבר עייף מלהשיב ומושך ידו. ורק בממונות מצינו (ב"מ ל"ז א') שתיקה כהודאה, דאין אדם מעמיד עצמו לשתוק על ממונו. ועיין בר"ש טהרות (פרק י' מ"ד).

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף

ספרי אילת השחר מונגשים לציבור במסגרת 'אוצר הספרים היהודי השיתופי' לשימוש אישי לעילוי נשמתו הטהורה של רבנו אהרן יהודה ליב ב"ר נח צבי. הזכויות שמורות לבני רבנו יבלחט"א