גליוני הש"ס/קידושין/מב/ב

גליוני הש"ס קידושין מב ב

דף מ"ב ע"ב

דאמרינן דברי הרב כו'. נ"ב עיין שו"ת תשב"ץ ח"א סי' קנ"ו ועיין חידוש ברמ"ה סנהדרין כ"ט דדווקא היכא דטוען המשלח כן דברי הרב כו' ולא הי' לו לשליח לשמוע אלי אז הוא דפטור אבל אי לא טעין הכי מיחייב ע"ש ועיין בשו"ת הרדב"ז ח"א סי' רי"ד דנשאל על נשבע שלא לשחוק אם מותר לשום אחר במקומו לשחוק והשיב דאסור וכ' אחד מן הטעמים וז"ל ותו דקיי"ל שלוחו של אדם כמותו וכל דבר שהוא אסור לעשותו אסור לו לומר לאחרים לעשות עכ"ל וצ"ל כוונתו דכיון דהשליח לאו בר חיובא שהרי האיסור משום השבועה והשליח לא נשבע ע"כ יש שלד"ע וס"ל להלכה כרבינא דב"מ י' ב' או כוונתו דדינא זוטא מיהא איכא כדלקמן מ"ג א' ועכ"ז דבריו צ"ע שלא הזכיר כלל סוגי' דכאן ודב"מ ולא דיבר כלל מגוף דין דאשלד"ע רק כ' בפשיטות דכיון דקיי"ל ששא"כ כו' והוא חידוש גדול וראיתי עוד בשו"ת הרדב"ז שם ח"א סי' תל"ב ופוסק שם להדיא כר' סמא דב"מ שם ולא כרבינא ע"ש ושוב מצאתי בשו"ת מהר"ם בר ברוך סי' תצ"ג ג"כ זאת השאלה עצמה אשר ברדב"ז הנ"ל וכ' דתליא בפלוגתא דרבינא ור' סמא הנ"ל כיון דגם כאן השליח לאו בר חיובא ע"ש וע"ע בנידון הנ"ל בשו"ת מהר"י ברונא סי' קכ"ד עש"ה:

תוד"ה ה"ג כ' היינו מפלגא כו'. נ"ב עיין ערכין כ"ג ב' עד פלגא ע"ש:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף