גליוני הש"ס/קידושין/יב/ב

גליוני הש"ס קידושין יב ב

דף י"ב ע"ב

אמרה לי אם כו' לאו כל כמינה כו'. נ"ב לעניין אם היא אומרת שנתקדשה בעצמה לאחר לפני קידושיו, עיין שו"ת הרא"ש כלל ל"ה אות ד' עש"ה ונ' דמ"ש דאמרי' שויא כו' היינו רק היכא דבא אדם ואמר קדשתיך תחלה והיא מודה לו אבל אם אומרת בעצמה לבד אז מותרת לגמרי למשנה אחרינא דאמרי' מטעמא דשלא תהא כאו"א נותנת עיני' באחר כו' ורק באחד אומר קדשתיך אז לא שייך האי טעמא דכל ישראל מי הוחזקו ולכן שפיר מהני הודאתה לומר שויא כו' ודו"ק ועיין רש"י גיטין פ' א' ד"ה לאבד זכותו של שני עש"ה ויש לחלק בין שם דהית' אשת הראשון פעם לאיש דעלמא וכמובן וע"ע שו"ת תשב"ץ ח"ג סי' רמ"ט וע"ע כלשון דכאן לאו כל כמינה דאימך דאסרת לך עלואי לקמן ס"ג ב' לא כל הימני לאוסרה עליו וע"ש שם אמאי הא איכא סהדי נ"ב וגי' אחרת הא אמרי דאיכא סהדי כו', עיין שו"ת הריב"ש סי' קכ"ג ועיין שו"ת חוט השני סי' נ"א ד"ה ועוד יש לומר:

ועל דמקדש בלא שידוכי. נ"ב מלבד הפריצות יש עוד איסור לפמ"ש בשו"ת רדב"ז ח"ג סי' תתקצ"ח דהא דמברכי' ברכת אירוסין עובר לעשייתן ולא חיישי' שמא לא תרצה לקבל הקידושין והוי ברכה לבטלה היינו משום דכבר שידכו ושארית ישראל לא יעשו עולה ולא ידברו כזב ע"ש וא"כ המקדש בלא שידוכי ממ"נ עבד איסור דאם לא בירך ביטל חיוב הברכה ואם בירך אחר קידושין נמי הא בעי' עובר לעשייתן ואם בירך לפני הקדושי חשוב מוציא שם שמים לבטלה מחשש שמא לא תרצה לקבל הקידושין דאפי' רצתה אח"כ מ"מ בשעה שבירך עביד איסורא וכמובן וגדולה מזו אפי' אומר לד' קרבן הוי איסור דילמא לא אמר קרבן והוי מש"ש לבטלה וכ"ש כאן שבדעתה הדבר תלוי:

תוד"ה אם כ' וי"מ אם הקלנו בשבוי' משום דליכא אלא איסור לאו כו'. נ"ב עיין יבמות קי"ט א' מה לי איסור לאו מה לי איסור כרת וא"ל דבין לאו למיתה יש חילוק אע"ג דאין חילוק בין לאו לכרת, עיין לקמן י"ד א' תוד"ה ותהא ועיין מהרי"ק שורש ע"ב דיבר מזה בארוכה עש"ה ועיין שו"ת תשב"ץ ח"א סי' א' ד"ה השני הדברים שאמר יצחק כו':

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף