גליוני הש"ס/קידושין/ג/א
סד"א כו' מה שדה מיקניא דחליפין כו'. נ"ב לדעת האומר דחליפין הוא רק קנין דרבנן ע' שו"ת רדב"ז ח"א סי' תק"ג צ"ל הכוונה כאן דהואיל ואיתקשו קניין אשה ושדה להדדי בג"ש יש לנו להקישם ג"כ למילי דרבנן וע' כזה פסחים ל"ט ב' מסתברא מצה ומרור עש"ה ובחידושי קיבצתי כזה הרבה היקישים במילי דרבנן וכעת ראיתי בס' חידושי גור ארי' למהר"ל מפראג ז"ל שבת י"ג א' ד"ה מה אשת רעהו שכ' דאי מדרבנן אסור אין סברא ללמוד היקיש כו' עכ"ל וע"ע חידושי הר"ן ר"ה. כ"ו ב' ד"ה וביובל בשל יעלים דלדבריו שם הוא פלוגתא דתנאי אי אהני ג"ש גם למילי דרבנן עש"ה ואולם כאן לכאורה דוחק לומר הכוונה לשתהי' אשה מקודשת בחליפין קידושין דרבנן וע' לקמן ח' א' מכסף מקנתו בכסף הוא נקנה ואינו נקנה בתורת תבואה וכלים ומוכח ג"כ דחליפין הוא מה"ת וע"ע לקמן כ"ב ב' בשלמא לתנא דידן מילתא דאיתא במטלטלין לא קתני כו' ומדוע לא אמר דדרבנן לא קתני וי"ל דחד מתרי טעמי קאמר וע"ע גיטין ל"ט ב' דעבד כנעני יוצא בחליפין וא"כ מוכח ג"כ דחליפין דאוריתא ואכ"מ להאריך בזה:
חליפין איתנהו כו'. נ"ב ע' תוס' וע' שו"ת הרשב"א ח"ד סי' ר"ב דכ' לעניין קניין סודר אי קונה אלאחר זמן וז"ל גם נ"ל שהסברא תליי' בדין אחד והוא אם חליפין קונה מדין כסף כו' שכשתמצא לומר שישנן מדין כסף אלא שחידש בהן הכתוב דישנן בפמש"פ אפשר לומר דקונה אפי' לאחר זמן כדין כסף ואע"ג דנתאכלו המעות ואעפ"י שאין בו ש"פ שהכתוב החשיבו כסף אבל אם אינם מדין כסף א"א לומר דהא הדרא סודרא למרי' כו' ובוודאי דהא דר' אשי (בנדרים סוף השותפין) משמע דאינם מדין כסף וכ"נ מההיא דקידושין ח' א' בכסף הוא נקנה ואינו נקנה בתבואה וכלים ומאי נינהו חליפין אלמא חליפין לאו מתורת כסף הן ושמעתתא דקידושין ג' א' כו' צריכא עיונא ועיקרן של דברים כך נ"ל שאין החליפין מדין כסף כו', עכ"ל עש"ה ומשמע מל' הרשב"א דלא פשיטא מילתא כל כך שאין קניין החליפין מטעם כסף ולר"י סוף השותפין י"ל דס"ל דחליפין קונין אלאחר זמן והטעם משום דקניין חליפין הוא מתורת כסף עש"ה ברשב"א:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |