גליוני הש"ס/פסחים/קיג/א

גליוני הש"ס פסחים קיג א

דף קי"ג ע"א

כל מילי זבין ותחרט בר מחמרא כו'. נ"ב עיין מה שדן מזה לדינא בשו"ת שבות יעקב ח"ב סי' קע"ח:

בתך בגרה שחרר עבדך ותן לה. נ"ב עיין שו"ת שבות יעקב [ח"א] סי' ע"ז נ' דתפס הדברים כפשוטן ודאפי' למ"ד דלעולם בהם תעבודו חובה ומשחרר עבדו עובר בעשה מ"מ מותר לשחרר עבדו להשיאה לבתו בוגרת והטעם נ' דמצוה להשיאה ובסנהדרין ע"ו דמשהה בתו בוגרת הוי רשע ערום, וע"כ השיחרור מותר כהך דפ' השולח בר"א ששיחרר עבדו להשלימו לעשרה מטעמא דמצוה שאני ואולם למ"ש בר"ן שם הטעם דלצורך מצוה אינו חני' יש לפקפק דכשמשיא לו בתו לכאורה נ' וודאי דהוי חני' ואף דבנדרים ל"ח ב' מבואר דמודר הנאה מחבירו מותר להשיאו בתו בוגרת היינו משום דכיון דמדעתה נישאת אין זה מהנהו עש"ה ואין לזה עניין לכאן דמשחררו רק לזה שתינשא לו דאם לא תרצה אח"כ להנשא לו שוב הרי השיחרור איסור וכל היתיר השיחרור רק בשביל שתנשא לו וא"כ הרי השיחרור חני' מכל צד ולא דמי למשחררו להשלים לעשרה דההשלמה איננה חני' ואולם גם להשיאו בתו י"ל דאף דהוא הנאה לעבד מ"מ הוא עושה בשביל מצוה דיליה שמצווה להשיאה ואינו הוראת חני' לעבד:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >

מעבר לתחילת הדף