גליוני הש"ס/פסחים/נ/א
אלו נגעים ואהלות. נ"ב כזה חגיגה י"ד א' כלך מדברותיך אצל נגעים ואהלות ובב"מ נ"ט א' בשעה שעוסקין בנגעים ואהלות וצע"ק דבמשנה אהלות קודם לנגעים וע"ע ב"מ פ"ו א' דאמר רבה בר נחמני אני יחיד בנגעים אני יחיד באהילות וע"ע חגיגה י"א א' תנא נגעים ואהילות מקרא מועט כו':
וחומרי מקום שהלך לשם. נ"ב ע' שו"ת משפטים ישרים סי' ע"ז לעניין הולך ממקום שחשכה מוצ"ש ובא למקום שעדיין הוא יום ע"ש ויש לדון שם עוד דנימא נראה ונדחה אין חוזר ונראה דנהי דדיחוי מעיקרא לא אמרי' באייתי ב' שערות בשבת כמבואר ביבמות מ"מ נראה ונדחה כו' אולי אמרי':
רש"י ד"ה אור שיקר בעולם הזה כ' כל דבר קל קרוי קפוי כו' עד וקפא ברזלא. נ"ב כזה רש"י חגיגה ט"ז ב' ד"ה אקפו ידייכו:
תוד"ה מקום כ' ואף יחיד כו' ביום שמביא קרבן אסור במלאכה. נ"ב נ' הטעם משום דזמן הקרבת הקרבן חשוב מועד ע' מעין זה ברכות ס"ב ב' מאי עת מועד כו' משעת שחיטת התמיד עד שעת זריקתו וע"ע עירובין מ"א א' מפני שיו"ט שלנו הי' ע"ש ברש"י דמשום דהקריבו קרבן עצים קרי לי' יו"ט וע' פסקי תוס' חגיגה סי' כ"א וע"ש י"ז ב' תוד"ה אלא דכ' דאיסור מלאכה ביום הקרבת קרבן הוא רק מדרבנן ע"ש וראיתי חידוש בשו"ת רדב"ז ח"ג סי' אלף י"ח בדברי השואל דכ' וז"ל עוד יורינו רבינו אם נמצא אתו בשום ספר שלא לכנוס אשה בערב פסח מחצות ואיליך דהוי שעת הקרבן משום ושמחת בחגיך כו' לפי ששמעתי רבים אומרים דאיכא קפידא בדבר ועוד הוסיפו שכן נמצא בספרים עכ"ל ובתשובת הרדב"ז ז"ל לא נמצא תשובה ע"ז והשואל הי' אדם גדול כנראה מתשובת הרדב"ז ז"ל שם ע"ש ולענ"ד לא ידעתי מקום הספק דנהי דמיקרי מועד מפאת הקרבת הקרבן היינו לאסור במלאכה אבל לא שיהי' חיוב שמחה ואי איתא הי' להיות אסור לישא אשה בכל יום הקרבת קרבן ולא אישתמיט אדם לומר כן וגם הירושלמי הקשה חק דא"כ תמיד יהיו אסורים במלאכה מפאת התמיד ואי איתא ה"ל להקשות ג"כ דיהיו אסורים לישא אשה תמיד מפאת התמיד ולומר דמחצות ע"פ שאני דהואיל ואין הפסק עוד בינו ליו"ט וגם הקרבת הפסח לצורך יו"ט לאוכלו בלילה לכן יש אל עניין מועד של הזמן חיבור עם עניין מועד דיו"ט עצמו ולכן הוא מקבל עניין המועד ויש בו ג"כ חיוב שמחה כמו במועד עצמו זה דוחק גדול וע' כתובות מ"ז א' תוד"ה דמסר דאפי' בתוספת יו"ט מותר לישא אשה ע"ש ואולם לכאורה יש ראי' מגמ' שם מדנקט ימים טובים דהוי זמן זוטר טפי דהכוונה אתוספת יו"ט כמ"ש התוס' שם והוא זמן זוטר ועדיפא מינה הל"ל דמסר לה בערב פסח מחצות עד הלילה דאסורה במלאכה מה"ת כירושלמי המובא בתוס' דכאן ואילו לישא אשה מותר אז וע"כ דגם לישא אשה אסור ואולם ז"א דבעי למינקט אליבא דכ"ע דלמ"ד דנשים בראשון רשות מותרת ג"כ במלאכה כיון דאינה מחויבת בפסח ואינו מועד אצלה וחתני כמהור"ר מנחם מענדיל שליט"א העירני מלקמן ע"א א' לאו משום דאין לו במה ישמח ואי נימא דמחצות ע"פ יש חיוב שמחה א"כ הי' אפשר להביא השלמים ע"פ אחר חצות דהוי זביחה בשעת שמחה ויש לדחות וע"ע שו"ת מהר"י מינץ סי' ד' דכ' תוך דבריו ועוד ערב פסח מאי טעמא אסור במלאכה] משום הקרבת קרבן והלל הנהו נמי בח"ה איתנהו עכ"ל הנה תיבת והלל שכ' הוא חידוש דהיו"ט איננו מפאת הפסח לבד רק גם מפאת ההלל שאומרים בשחיטתו וע' ערכין י' ב' דהלל יש לו שייכות למועד ותמיד דכל השנה דירושלמי הנ"ל צ"ל ג"כ דמפאת השיר שאומרים על נסכיו חשוב יו"ט ולפי"ז בשאר הקרבת קרבן יחיד שאין בו הלל ולא שיר ע' תוס' ר"ה ל' ב' ד"ה ונתקלקלו אינו יו"ט ושרי במלאכה והנה אם היו"ט הוא מפאת ההלל ג"כ לכאורה יש בזה עניין שמחה ג"כ דהלל נקרא שיר השיר יהי' לכם כליל התקדש חג וע' מגילה י"ד א' ושיר הוא שמחה ע' ברכות ל"ה א' אלקי"ם במה משמח כו' וכן כתבו ז"ל דאסור לאבל לומר הלל מפאת שאין שרוי בשמחה ומשמע דהלל עניינו שמחה ואולי זהו ג"כ עניין שמחה דר"ח המוזכר בברכות מ"ט א' מפני שאומרים בו הלל ועמש"ש בגליון וא"כ יש מקום לדברים הנ"ל שיהי' חיוב שמחה מחצות ע"פ עד הלילה ויותסר לישא אשה אולם לפי"ז יהי' איסור ג"כ לישא אשה בר"ח וזה וודאי אינו אמנם זה בלא"ה ק' לגמ' ברכות הנ"ל דמסופק היות בר"ח חיוב שמחה וכמובן ואין להאריך יותר כאן ועש"ה במהר"י מינץ כל התשובה ומש"ש דגם בחוה"מ יש איסור מלאכה מפאת הקרבת קרבן צריך ביאור ג"כ ואין להאריך כאן:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |