גליוני הש"ס/עירובין/לח/ב

גליוני הש"ס עירובין לח ב

דף ל"ח ע"ב

ע"כ לא פליגי כו', אלא בישן דלא מצי אמר אבל בניעור דאי בעי למימר מצי אמר אע"ג דלא אמר כמאן דאמר דמי. נ"ב עיין שו"ת רדב"ז ח"ג סי' תתצ"ד שכ' כ"ש כי לפי הנראה קטנים הי' כו' ומטעם זה אם טבלו סתמא לא קנו עצמם בני חורין דלא אמרי' הכי [דליקני עצמו ב"ח בטבילת סתם, עיין יבמות מ"ו א'] אלא בגדולים שיודעין לפרש שטובלין לשם גירות לפיכך סתמו כפירושו אבל קטנים שאין יודעין לפרש סתמא נמי לא קנו עצמן כי הא דאמרי' כל שאין ראוי לבילה בילה מעכבת בו עכ"ל והי' לו ז"ל להביא הך דכאן כי הוא דוגמתו ממש וע"ע שו"ת מהרי"ל סי' ק"נ דכ' דישן בביהכ"נ מצטרף לעשרה ונהי דכ' הרא"ש דצריך עשרה דצייתי מ"מ חזינן דנהוג עלמא לצרף אע"ג שמסיחין שיחת חולין ולא צייתא ומ"מ לבי מגמגם דשמא כל הראוי לבילה כו' עכ"ל והי' לו ז"ל ג"כ להביא הך דכאן דהוא ממש נידון דכאן חילוק בין ישן לניעור מטעמא דניעור אי בעי מצי כו':

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >

מעבר לתחילת הדף