גליוני הש"ס/סנהדרין/כז/א

גליוני הש"ס סנהדרין כז א

דף כ"ז ע"א

ליכהיוהו לעינים. נ"ב פירש"י י"א יטלו ממונו, עיין איוב כ"ט כ"א עינים הייתי לעור ובת"א תיר הויתי למסכנא דדמי לסמיא וכן בסוכה מ"ד ב' קורא לעניים חשוכיא ובגוף המאמר דכאן ע' חידוש במהרי"ו דנ"ט ע"א דפוס קאפוסט סי' נ"ח ועיין חידושי רמ"ה כאן דגירסתו לכחלונהו לעיני' ופי' לכוחלה במכחול המלובן באור לסמויי עכ"ל:

חד אמר קמאי דידי כו' וח"א קמאי דידי כו'. נ"ב עיין שו"ת הרדב"ז ח"א סי' שי"ב טעם מדוע עדות מיוחדת מועלת לפסול עד אפי' לדיני נפשות ע"ש הטעם דכיון דהפסול הוא לכל אפי' לדיני ממונות ולדיני ממונות הא מהני לכן כיון שנפסלים נפסלים לכל דבר עש"ה וע"ע שו"ת מהר"ם פאדווה סי' ל"ז עש"ה ועיין שו"ת תשב"ץ ח"ב סי' נ"ה:

רש"י ד"ה אביי כר"מ כ' דהיינו נמי מקולא לחומרא כו'. נ"ב מבואר דחטא שבין אדם לחבירו חמור מבין אדם למקום וצע"ק מגמ' שבועות כ"ז א' דאי ס"ד בדבר מצוה כתיבי השתא הרעת אחרים איתרבי כו' ומאי ראי' דאיתרבי הרעת אחרים דילמא חל רק במצוה שבינו לבין המקום כגון שלא אוכל מצה עש"ה ברש"י ותוס' אבל להריע לאחרים דחמור מיני' אין חל ועיין:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף