גליוני הש"ס/נדרים/עז/ב

גליוני הש"ס נדרים עז ב

דף ע"ז ע"ב

ר"ג סבר כו'. נ"ב בשאלתות פ' ויצא ר"ג שבר אין פותחין בחרטה (פי' ובעי פתח) וחכם הוא דעקר נידרא וה"ל כדינא ור"נ סבר פותחין בחרטה ולא הוי כדינא דהתרת החכם לשון חכמים מרפא בעלמא הוא וכדר' יוחנן דאמר (בגיטין פ"ג ב') אין חכם מתיר כלום אלא בחרטה (ע"ש בגיטין דאמר היכן מצינו שזה אוסר וזה מתיר ופריך הרי נדרים דנודר אוסר וחכם מתיר ומשני הא"ר יוחנן אין חכם מתיר כלום אלא בחרטה) וכיון דהוא מיחרט ל"ל אצטרוכי לחכם משום דלשון חכמים מרפא הילכך לא דמי לדינא כו' עכ"ל בקצת שינוי ותורף כוונתו דאי פותחין בחרטה אין כח ההיתיר מפאת החכם רק מפאת הנודר בעצמו ע"י חרטתו ורק דגזה"כ הוא דצריך שיאמר לו החכם מותר לך מטעם לשון חכמים מרפא וע"כ לא חשיב שהחכם דן כלום משא"כ אי אין פותחין כו' וחכם הוא דעקר כו' ה"ל דין ועדיין צריך פירוש לפירושו מדוע אי אין פותחין כו' נחשב ההיתר מפאת החכם כו' ואי פותחין נחשב ההיתר מצד הנודר ויש להטעים הדבר בנקל ואין להאריך ועמ"ש בגליון סנהדרין ל"ד ב':

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף