גליוני הש"ס/מועד קטן/טז/א
גליוני הש"ס מועד קטן טז א
< עמוד קודם · עמוד הבא > צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות תוספות רי"ד ריטב"א חי' הלכות מהרש"א קרן אורה רש"ש שיח השדה |
ומנלן דמשמתינן דכתי' אורו מרוז. נ"ב עיין שו"ת מהר"ם בר ברוך סי' תקצ"ט דכל דבר שמשמתין עליו משמתין גם לאשה דהשוה הכתוב אשה לאיש לכל עונשין שבתורה ע"ש וכן הוא בנימוקי מהרמ"מ שבסוף שו"ת מהרי"ו דס"ה ע"ב ד"ה דין שמרת פנינה כו' וכ"ה בשו"ת הרא"ש כלל ל"ט אות ה' ונ' דצריכין להיקיש זה רק למ"ד דמרוז גברא רבה הוי דאז הי' ה"א לומר דכיון דרק באיש כתי' אין ללמוד אשה מאיש ודו"ק ועיין שו"ת מהר"ם פדוואה סי' ע"א דנידוי וחרם שניהם דרבנן כי שניהם מדברי קבלה ממקרא אחד דרשו אורו ארור וגו' ומש"ה ספיקם להקל ע"ש וכ"כ שם עוד לעניין נידוי בסי' ס"ט ע"ש ועיין שו"ת תשב"ץ ח"ב סי' ע"ב עש"ה:
דאכיל ושתי בהדי' וקאי בד' אמות דידי' דכתי' יושבי'. נ"ב ט' שו"ת הריב"ש סי' קע"ג הביא תשובת רב האי גאון וז"ל הכי חזינא דמוחרם אסור לדבר עמו ולישב לפניו בתוך ד' אמות כו' עכ"ל ומשמע דגריס כאן ויתי"ב תחת וקאי וגירסא זו מדוקדקת יותר מדיליף ליה מתיבת יושבי' דהיינו ישיבה ואכילה ושתי' נמי ישיבה מיקריין ע' תוספתא סוטה פרק ג' אין ישיבה אלא אכילה ושתי' והנה אם המנודה מותר לישב בתוך ד' אמות של איש אחר פשוט דאסור משום לפני עור עכ"פ דמכשיל את האחר בעביר' דאם הוא תוך ד' אמות דאחר הרי גם האחר תוך ד' אמותיו והאחר הרי אסור להיות בד' אמותיו וצריך להתרחק ממנו ואולם יל"ע אם איננו גם איסור עצמיי דכיון דעניין הנידוי הוא ריחוק מישראל י"ל דכשם שאחרים מחויבין להתרחק ממנו כך הוא צריך לקבל ע"ע ריחוק מאחרים דגם עליו חל חיוב הריחוק דוגמת מצורע דהאיסור עליו לבא במחנה ישראל ויש נ"מ בזה אם מותר המנודה להיות בד' אמות דקטן דמשום לפני כו' י"ל דשרי דנידוי דרבנן ואיסור דרבנן שרי להאכיל בידים לרשב"א ואם היא חיוב עצמיי להתרחק מישראל גם הקטן ישראל הוא וחייב להתרחק ממנו וגם אי נימא דבמהלך אין לו ד' אמות ע' יו"ד סי' של"ד ש"ך ס"ק ט"ו א"כ יש נפקותא להיכא דהמנודה הולך והאחר עומד או יושב בד' אמותיו אי שרי דמעתה הרי אין האחר בד' אמות שלו כיון דהוא הולך ואין לו ד' אמות ומשא"כ הוא הרי ישנו בד' אמות של האחר כיון דהאחר עומד או יושב ויש לו ד' אמות וא"כ אי משום לפני כו' שרי ואם הוא איסור עצמיי שמחויב הוא להתרחק מאחר אסור ודו"ק היטיב ויש לדון בזה מדברי התשב"ץ בתשובה ח"ג סי' רי"א עש"ה בסוף הסי':
ומנלן דנייצינן ולייטינן. נ"ב עיין תוס' לעיל י"ד ב' ד"ה מהו שינהוג:
ומנלן דכפתינן ואסרינן. נ"ב עיין רמב"ם ה' רוצח פ"ה ה"ו ובהשגות הראב"ד ועיין שו"ת שבות יעקב חאו"ח סי י"ד:
ה"מ לממונא אבל לאפקרותא לאלתר כו' ולהלן ה"מ לממונא אבל לאפקרותא עד דחיילא כו'. נ"ב עיין שו"ת הרא"ש כלל כ"ח אות ד' וצ"ע:
תלמיד שנידה לכבודו כו'. נ"ב עיין שו"ת הרא"ש כלל כ"ח אות א' ועיין שו"ת תשב"ץ ח"א סי' ל"ג בארוכה וכנראה שלא ראה תשובת הרא"ש הנ"ל וע"ע שו"ת מהר"י ברונא סי' קפ"ח:
מה ירך בסתר אף ד"ת בסתר. נ"ב צ"ע אם זה רק בהלכה דאילו באגדה מצינו בב"ב קמ"ה ב' דקרינן לבעל אגדה עתיר פומבי דהוא פרהסיא ועיין סיפרי ראה פיסקא פ"ז בסתר לאמור כו' עש"ה:
רש"י ד"ה זו עשירית האיפה שלו כ' שמביא כהן הדיוט כשמחנכין אותו כו'. נ"ב עיין רש"י מנחות ק"ח א' ד"ה ומותר עשירית האיפה:
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |