גליוני הש"ס/יבמות/ע/ב

גליוני הש"ס יבמות ע ב

דף ע' ע"ב

רבא אמר בלא הנך נפישן נמי לא מצית אמרת. נ"ב דוגמת זה לקמן ע"ד ב' רבא אמר בלא מיתה עדיפא נמי לא מצית אמרת ועוד שם רבא אמר בלא הנך נפישן נמי לא מצית אמרת ובבכורות מ"א א' רבא אמר בלא שבור נמי לא מצית אמרת ועוד שם נ"ד ב' רבא אמר בלא ראשיתם נמי כו' לא מצית אמרת:

שבקינן ערלות דכתיב בגופיה דפסח וילפי' אנינות מפסח דפסח גופי' ממעשר גמרי'. נ"ב כעין זה במנחות צ"ג ב' דנין מידי דכתי' בי' סמיכה בגופי' ממידי דכתי' בי' סמיכה בגופי' לאפוקי עולת ראי' דהיא גופה מעולת נדבה גמרה וע"ע זבחים מ"ט ב' ניחא לי' דמקיש לי' לעיקר ולא נקיש לי' לטפל וע' תוס' מנחות ע"ח א' ד"ה הימנו דכ' ועוד יש לפרש משום דתרומת מעשר חולין הוא חשוב ככתובה בגופיהו וכוונתם נ' דכיון דרק בקדשים אין למידין למד מלמד אלמא דלמד קלוש מדבר הכתוב בגופו דהא אין למידין עוד למד אחר ממנו ומשא"כ בחולין דלמידין למד מלמד לכן תו אין שום חילוק בין למד לדבר הכתוב בגופו ויש אל הלמד אותו הכח והערך כאשר לכתוב בגופו ולכן מה דנלמד תרומת לחמי תודה מתרומת מעשר לאחד מעשרה כיון דתרומת מעשר חולין ה"ל ככתוב בגופו ולכן קרוי הימנו דו"ק מאוד ובזה צע"ק לפי המבואר כאן דגם בעלמא יש עדיפות לכתוב בגופו לעניין דלמידין ממנו טפי ממאי דלא כתי' בי' בגופי' וא"כ אכתי אף דנלמד מחולין מ"מ חשיב רק למד ולא כתוב בגופי' ואכתי אין לו להקרות הימנו ואולם אין פירושינו הנ"ל בתוס' מנחות הנ"ל מוכרח ע"ש ותבן וע"ע יומא פ"א ב' בשלמא ר' פפא לא אמר כר' אחא בר יעקב דקרא דכתי' בגופי' עדיף:

מי איכא מידי כו'. נ"ב ק"ק דא"כ ל"ל קרא דוכל ערל לא יאכל בו בפסח תיפוק לי' מדמעכב מילת זכריו ועבדיו דמי איכא מידי כו' וע' ס' קרבן חגיגה סי' כ"ו הקשה כן מסברא דנפשי' ולא הביא גמ' דכאן ותירוצו שם צ"ע דאכתי הא איכא מי איכא מידי כו' ממילת זכריו וגם מש"ש ואפשר משום דע"י דם פסח ניצולו כו' צ"ע דהא ערל אסור גם בשאר קדשים ובתרומה וצ"ל לענ"ד דבעי' קרא דוכל ערל וגו' ללאו דאי מק"ו ממילת זכריו כו' דמי איכא מידי כו' הי' רק עשה כמילת זכריו כו' שוב ראיתי דקושיית הקרבן חגיגה הנ"ל היא קושי' קדומה בריב"א ורע"ב עה"ת פ' בא עה"כ ומלתה אותו אז יאכל בו ע"ש וגם הם לא הביאו גמ' דכאן:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף