גליוני הש"ס/יבמות/עג/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

גליוני הש"ס TriangleArrow-Left.png יבמות TriangleArrow-Left.png עג TriangleArrow-Left.png ב

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
תוספות
תוספות ישנים
מהרש"ל
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
מהדורא בתרא
קרן אורה
רש"ש
גליוני הש"ס

שינון הדף בר"ת
חדש על ה(מ)דף


דף ע"ג ע"ב

הנך נפישן. נ"ב כזה לעיל ע' ב' ולקמן ע"ד ב', חולין קל"ז א', נדה מ' א', סנהדרין נ"ב א' ועוד שם פ"ג א', שבועות ל"ד א' ב', מנחות כ' ב', נ"ט ב', ע"ד א', ע"ו א', זבחים מ"ה ב', צ"ב ב':

ואיבעית אימא כרת עדיפא. נ"ב עיין שו"ת תשב"ץ ח"ג סי' ל"ז [ד"ה הרמב"ן ז"ל בס' תורת האדם] דחולק שם על סברת הר"ן פרק בתרא דיומא דכ' דכמה זיתי נבילה חמירי מחילול שבת אחד והביא התשב"ץ ראי' מכאן דאמרי' דכרת חמור אע"ג דהנך נפישין סמכי' אהאי טעמא דכרת חמור כו' עש"ה ודבריו פליאה עצומה דכאן הא הוי תרתי בקודש נפישין וכרת ואם כוונתו לומר דהא הש"ס אמר ואיב"ע וא"כ הכוונה דאפי' הי' להיפוך דתרומה נפישין מ"מ כרת עדיפא זה צ"ע דמי מכריחנו לומר דרק כוונת האיב"ע דילמא הכוונה ואב"ע אפי' היו שוין מ"מ כרת עדיפא אבל אילו הי' להיפוך דתרומה נפישין באמת לא הי' מועיל הך דכרת עדיפא וצע"ג ובגוף הך דכאן דאמר דכרת חמור ממיתה ביד"ש וק' מזה על הקרבן אהרן ויקרא המובא באחרונים שכ' דמיתה ביד"ש חמור מכרת הארכתי בחידושי מאוד ועיין תוס' לעיל ב' א' ד"ה אשת אחיו מאמו מש"ש חומר כרת על מיתה ביד"ש ע"ש ויש עוד חומר דכרת לא מצינו שיהי' לו פדיון בדמים משא"כ במיתה ביד"ש יש מיתה ביד"ש הבאה על רציחת שור דיש לה פדיון בדמים, עיין כתובות ל"ז ב' וסנהדרין ט"ו ב' תוד"ה אימא ודבר זה הא חשוב כאן חומרא וכדחשיב חומרא בתרומה דאין לה פדיון ואף דגם קודש הקדוש קדוה"ג אין לו פדיון מ"מ כיון דבקודש משכחת פדיון ואילו בתרומה בשום פעם אין פדיון חשיב זה חומרא וא"כ ה"נ כרת דבשום פעם אין לו פדיון בדמים ה"ל חמור ממיתה ביד"ש דמשכחת ביה פדיון וז"פ:

ולאו הבא מכלל עשה עשה. נ"ב עיין פנ"י שבת י"ד א' דתמה על המהרש"א דכ' שם דתרומה טמאה היא במיתה וכ' עליו וז"ל ובמח"כ דברי שגגה הם דלא אשכחן חיוב מיתה אלא באוכל תרומה טהורה בטומאת הגוף משא"כ בטהור שיאכל תרומה טמאה ליכא חיוב מיתה אלא לאו גרידא ולשיטת הרשב"א ז"ל בחידושיו אפי' לאו ליכא ע"ש ודו"ק עכ"ל הפנ"י ז"ל וגם דבריו תמוהין דלא אמר אדם מעולם שיהי' לאו בתרומה טמאה לכהן טהור ואינו אלא להבמכ"ע כדאמר כאן וע"ע תימה כזה ברש"י בכורות י"ב ב' ד"ה חלה טמאה ועיין גליון הגרע"א ז"ל לקמן צ' א' וע"ע ח"א למהרש"א עירובין כ"א ב' ד"ה שד"ת יש בהן כו' דדבריו ג"כ סובבים הולכים היות בתרומה טמאה חיוב מיתה עש"ה:

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף