גליוני הש"ס/בבא בתרא/פח/ב

גליוני הש"ס בבא בתרא פח ב

דף פ"ח ע"ב

היה שוקל לו עין בעין. נ"ב פירושו בצמצום והוא ל' מקרא ע' שו"ת הרדב"ז ח"א סי' צ"ט דכ' דעין משפט נקרא כן לפי ששם צימצם הקב"ה את הדין על משה ואהרן שלא יכנסו לארץ ולא ויתר להם כלום ולא נשא להם פנים והוא כל' משנה דכאן עין בעין עש"ה:

שזה הקדים חטא למעילה. נ"ב מכי יהיב דעתי' למיגזל קאים בחטא, ל' השאלתות פ' קדושים ומוכח דגזל שינה וחמור בזה מכל עבירות שבתורה דאמרי' בהו דמחשבה רעה אין הקב"ה זה מצרפה למעשה [ומפי' הרשב"ם כאן אין ללמוד זה דכפיר' התחלת מעשה הוא וגם פירושו צ"ע דקרי לי' התחלת גזל ואמאי הרי הכפיר' הוא כשיש מעות חבירו בידו כבר וחבירו תובעם והוא כופרים א"כ הרי הכפיר' גזילה ממש גמורה ודו"ק] וע' תוס' קידושין ל"ט ב' ד"ה מחשבת חמס נחשב למעשה ע"ש ואולי נהי דלא מיחשיב למעשה מ"מ חטא מיקרי משא"כ בגזל גבוה וע' מעילה י"ט א' דמעילה אקשה רחמנא לע"ז ע"ש וא"כ הי' ראוי לומר להיפוך שהרי בע"ז מחשבה רעה מצטרפת למעשה כמבואר בקידושין שם אולם הא גזה"כ הוא מדשינה קרא בגזל גבוה מגזל הדיוט להקדים מעילה לחטא ולענ"ד יש לפרש דברי ר' לוי דכאן דלטעמי' אזיל דבירושלמי ריש לולב הגזול אי א"ר לוי זה שהוא נוטל לולב גזול למה הוא דומה לאחד שכיבד את השלטון תמחוי אחד ונמצא משלו כו' וביפה מראה ובק"ע שם פירשו דכל גזל חשיב כגוזל להקב"ה שצריך להחזיר להנגזל את ממונו ע"ש ולפי"ז כל גזל הוי פי שנים גזל הדיוט וגזל גבוה דאף שיוחזר להנגזל ממונו מן השמים מ"מ הא לא עדיף מגוזל ע"מ להשיב דקאי בלא תגזול ע' ריש איזהו נשך ומש"ש בגליון וגזל גבוה קרוי מעילה דכל חטא מעילה י"א דהוא רק מטעם גזל גבוה ע' בזה באתוון דאוריתא בארוכה וזהו שאמר בבגזל הדיוט הוקדם חטא למעילה דיש בו חטא גזל הדיוט גם בלי מעילה ומבלעדו יש עוד מעילה ומשא"כ גזל גבוה כל החטא הוא רק המעילה וע"כ הוקדם מעילה לחטא דזולת המעילה הרי אין כאן חטא אחר וע"כ לא הי' אפשר שיוכתב חטא מקודם ודו"ק היטיב ולולי דברי היפ"מ והק"ע הנ"ל י"ל עוד בהך דונמצא משלו דהכוונה דבאמת הרי לד' הארץ ומלואה אלא דעכ"ז הארץ נתן לבני אדם ע' ריש כיצד מברכין ומש"ש בגליון וע"כ כיון דניתן משמים רק לבעליו לכן לגבי הגזלן שלא ניתן לו עדיין הוא של גבוה ומתפרש בפשיטות הך ונמצא משלו ודמי לקדשים דאף דניתנו לאכילה מ"מ לגבי דבר אחר שלא ניתנו לו חשיבי עדיין של גבוה וע"כ המקדש בחלקו אינה מקודשת דחשיב מקדש בשל גבוה וע"כ ה"נ אף ז יתן לבעלים לכל דבר מ"מ לגבי אחר שלא ניתן לו שפיר חשוב עדיין של גבוה וגם לפי"ו יתכנו דברינו הנ"ל דמ"מ גם איסור גזל הדיוט שפיר אית בי' כיון דלבעלים הרי ניתן וא"כ הרי גוזל גם את בעליו ושפיר אית בי' תרתי גזל הדיוט וגזל גבוה ודו"ק שוב ראיתי בבמדבר רבה פרשה ח' איש או אשה כי יעשו שחשבו לעשות ולא עשו כו' וע"ש במגלה עמוקות פ' נשוא דמפרש דגזל חמור מכל עבירות דמחשבה מצטרפת בו למעשה כבע"ז ע"ש ודע דיל"ע למאי דאמר כאן דק' גזל הדיוט מגזל גבוה בגמ' סנהדרין נ"ו ב' מכל עץ הגן ולא גזל ע"ש ברש"י דמדאצטריך למישרי ולהפקיר לי' עצי הגן ש"מ שאינו מופקר לו נאסר לו וצ"ע דשם מה שלא הופקר לו היינו דהוא עדיין של גבוה כיון דאדה"ר הי' יחידי בעולם ומה שלא הופקר לו הרי לא ניתן עדיין גם לאחר והי' העניין רק דלד' הארץ ומלואה וכ"ז שלא ניתן הארץ לבני אדם הוא עדיין של השי"ת וע"כ הוצרך שינתן לאדה"ר ומה שלא הופקר וניתן לו הוא עדיין של גבוה ויש בו גזל גבוה וא"כ למאי דאמר כאן דגזל הדיוט קשה משל גבוה א"כ מנ"ל חיוב אגזל הדיוט בב"נ למ"ד דגם בב"נ אעמה"ד ע' לקח טוב כלל ב:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף