גבורת ארי/תענית/יד/ב

גבורת ארי תענית יד ב

דף י"ד ע"ב

כיחידים דמינן ובשומע תפלה פי' רש"י כדאמרינן במסכת ע"א (דף ח') אם היה לו חולה בתוך ביתו מזכיר עליו בברכת החולים ולבסוף מוקמינן והלכתא בשומע תפלה כך שמעתי. ואני תמה אדרבה התם מסקינן איפכא בפ"ק דמס' ע"א (דף ח') הלכה שואל אדם צרכיו בשומע תפלה אמר ר"י אע"פ שאמרו שואל אדם צרכיו בשומע תפלה אם היה לו חולה בתוך ביתו אומר בברכת חולים ואם צריך לפרנסה אומרה בברכת השנים הרי אפילו למסקנא יחיד אם רוצה שואל את צרכיו בשאר כל הברכות מעין אותה ברכה אבל שאר מפרשים פירשו דשאני מטר כיון שהוא מזיק לרוב העולם בתקופת תמוז אין שואל בברכת השנים אלא בשומע תפלה:

מיתיבי אמר ר' יהודה אימתי פי' רש"י אימתי הוא סדר תענית וקשה לי אי אסדר תענית קאי מאי פריך לרבי דמיירי מהזכרת מטר בשומע תפלה כיחידים אבל סדר תענית הא ודאי אפילו רבי מודה דהכל לפי הזמן והמקומות וכל מקום ומקום מתענין סדר תענית בזמן שהן צריכים לגשמים לכן נראה לפרש דהאי אימתי אשאלת מטר בברכת השנים קאי וכן נראה מדברי התוספות:

הכל לפי המקומות וקשיא לרבי קשה לי הא מתניתא ר' יהודה קאמר לה ונימא דרבנן פליגי עליה והא בפרק זה בורר (דף כ"ד) תנן אלו הן הפסולין המשחק בקוביא כו' א"ר יהודה אימתי בזמן שאין לו אומנות אלא הוא וס"ל התם לר' יוחנן ור' יהושע בן לוי דאימתי דר"י לפרש בא ורמי בר חמא סבירא ליה דלחלוק הוא בא דבסוף פ"ז דעירובין (דף פ"א) פירשו התוס' דהא דאימתי דר"י לפרש היינו במשנתנו דוקא דבברייתא מצינו דר"י לחלוק בפרק כיסוי הדם גבי דם הניתז. והא ההיא דשמעתין ברייתא היא ואפשר לומר לכ"ע דחכמים חולקין עליו:

בשני מטין עם חשיכה פירש רש"י שלא יראו בני אדם ויצטערו ולפירושו משמע דדוקא חנויות של מאכל ומשקה מטין כדי שלא יצטערו אבל חנויות של דבר אחר לית לן בה אלא פותחין לגמרי אפילו בשני ואיני יודע למה פירש כן דיש לומר איפכא דפתיחת שאר החנויות אסורין לגמרי בין בשני בין בחמישי כל היום ולא הקילו בשני מטין ובחמישי פותחין אלא בחנויות של מאכל ומשקה בחמישי מפני כבוד שבת ובשני מפני התענית וכן נראה מדברי קצת מפרשי' כדפרישית:

היו לו שני פתחים פותח אחד ונועל אחד היה לו איצטבא כנגד פתחו פותח כדרכו ופי' רש"י איצטבא כסא דהשתא אין החנות פתוחה לרשות הרבים ואם הוא פתוח אינו נראה כל כך פותח כדרכו אפילו בשני ולפירושו משמע דרישא דהיו לו שני פתחים נמי בשני קאמר דפותח אחד דהא דב' פתחים ודאיצטבא מענין אחד מיירי ולמאי דפירש טעמא הא דמטין עם חשיכה משום צער הרואין אין לזה טעם כל כך דבשני פתחים פותח אחד הא מכל מקום צער הרואין איכא ע"י פתח הפתוח להדיא ומאי נפקא מינה שיש לו עוד פתח נעול אבל הרמב"ם כתב (בפ"ג מהל' תענית) נועלין את החנויות ומטין לעת ערב ופותחין את החנויות אבל בחמישי פותחין כל היום משום כבוד שבת ואם יש לחנות ב' פתחים פותח אחד ונועל אחד ואם יש לחנות איצטבא פותח כדרכו בחמישי ואינו חושש משמע שמפרש היה לו איצטבא אבבא דפותחין קאי והכי קאמר בחמישי פותחין כל היום ודוקא באין לו אלא פתח אחד אבל בהיו לו שני פתחים אינו פותח אלא אחד מהם והשניה נשאר נעול אבל אם יש איצטבא אפילו היו שני פתחים פותח את שתיהן כדרכו. ולפירוש זה ביש לחנות ב' פתחים אינו פותח אלא אחד בלבד וסגי בהכי מפני כבוד שבת והב' נשאר נעול אלא אם כן יש לחנות איצטבא דאז פותח שתיהן מיהו בפרק ב' דמועד קטן דף י"ג) גבי חוה"מ תניא חנות פתוחה לסטיו פותח ונועל כדרכו פתוחה לרשות הרבים פותח א' ונועל אחד וערב יום טוב האחרון של חג מוציא ומעטר את שוקי העיר בפירות מפני כבוד יו"ט האחרון ואם באנו להשוות ההיא דהכא ודהתם להדדי הכי נמי בחמישי דאיכא משום כבוד שבת א"צ שום שינוי להכירא ואפי' יש לו ב' פתחים ואין לו איצטבא פותח שניהם כמו התם בערב יו"ט האחרון מפני כבוד יו"ט ה"נ בחמישי מפני כבוד שבת:

הדרן עלך מאימתי פרק ראשון

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף