גבורת ארי/יומא/עט/ב
השתא ב' כותבות בלא גרעינן לא הוי כביצה כו' ק"ל מאי פריך דלמא כותבת הגסה בגרעינתה הוי יותר מכביצה אבל ב' כותבות סתמא אפילו ב' בלא גרעין לא הוי כביצה וכהאי גוונא אמרינן לקמן דלמא כותבת הגסה יתירא מכביצה הא סתמא כביצה וליכא למימר דהיינו האי דמשני ר' ירמיה אין ב' כותבות וכו' כלומר אע"ג דמסתמא הוי ב' כותבות בלא גרעין יותר מחדא עם הגרעין מ"מ כותבת הגסה עם הגרעין גדולה מב' סתמא בלא גרעין דא"כ לא אתי שפיר הא דקאמר ר"פ עלה היינו דאמרי אינשי כו' דמשמע דקאמר לה דהגרעין יותר גדול מן האוכל ולא לחלק בין גסה לסתמא אלמא ר"י נמי הכי קאמר וי"ל דהגסה עם הגרעין אינה גסה כ"כ שתהא יתירה על האוכל של ב' סתמא למאי דס"ד דמקשה דהאוכל יותר על הגרעין ולפ"ז הא דנקט ר"י במילתיה כותבת הגסה וגרעינתה הוי יותר מכביצה לאו דוקא כותבת הגסה קאמר אלא אסתמא נמי קאמר למימרא דהגרעין יותר על האוכל שלה גופא וכדפי' ר"פ דקשייתא עדיף על האוכל שלה אלא איידי דנקט המקשה כותבת הגסה וגרעינתה מי הוי יתירא מכביצה נקט נמי ר"י האי לישנא ולאו דווקא אלא כדפי' ר"פ דבאוכל וקשייתא תליא מילתא ולא בחילוק דגסה וסתמא וניחא ליה לר"פ לפרש כי היכי להשוות דבריו עם מאי דאמרי אינשי:
אם השלים במיני תרגימא יצא. יתבאר בשארי המקומות ועיקרו בחידושי למס' סוכה:
נכתוב רחמנא חמץ ולא בעי שאור מה חמץ וכו' ק"ל הא ק"ל אין עונשין מן הדין ואע"ג דהא פלוגתא דשאור וחמץ לענין בל יראה קאי כדאמ' בפ"ק דביצה (דף ז') ובל יראה הו"ל לאו שאין בו מעשה ואין לוקין עליו הא משכחת לה ללאו דבל יראה ע"י מעשה נמי בקנה חמץ או חמצו בתוך הפסח וכן כתב הרמב"ם בפ"א מהלכות חמץ אינו לוקה משום בל יראה ובל ימצא אא"כ קנה חמץ בפסח או חמצו כדי שיעשה בו מעשה וכיון שכן] מאי קאמרי ב"ש דלא בעי שאור דמק"ו דחמץ אתיא וצריכותא דשאור וחמץ דקאמר הגמ' אליבא דב"ה למה לי תיפוק ליה משום דאי מזהירין מן הדין איצטריך למיכתב תרווייהו ללקות עליו בעשה מעןשה מיהו בפ"ט דפסחים (דף צ"ה) אמר בפרטא דלא יותירו ממנו ממעטינן ללא יראה ולא ימצא דדמי ליה דהאי אינו לוקה דהו"ל לאו הניתק לעשה והאי הו"ל לאו הניתק לעשה ה"ג רש"י ותוס' ומזה למדו התוס' דלאו דבל יראה הו"ל ניתק לעשה ולפי גירסא זו לעולם ליכא מלקות בבל יראה ואפי' בעושה מעשה דקיי"ל לאו הניתק לעשה אין לוקין עליו והשתא ניחא. מ"מ גירסא זו תמוה וכ"כ בזה בתשובה (סי' י') ובתוספתא פ"ד דמכות תניא הממיר בקדשים והמשייר חמץ בפסח והמקיים כלאים עובר בל"ת אבל אין לוקין עליהן את המ' לפי שאין בהם מעשה וש"מ דבל יראה לאו לאו הניתק לעשה הוא דאל"כ תיפוק ליה משום דאין לוקין עליו אפי' בעשה מעשה כגון שקנה או חמצו בפסח משום דה"ל לאו הניתק לעשה מיהו ראיה זו יש לדחות דילמא כמ"ד בפ"ק דמכות לאו הניתק לעשה לוקין עליו מיהו בלאו הכי אי אפשר לומר כן כמ"ש שם בתשובה ובחידושי פ"ק דביצה יתבאר באורך ואין להאריך כאן בזה:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |