ברכת רצ"ה/קב
|
< הקודם · הבא > |
לרב אחד.
אחר הראות הגב"ע נתתי אל לבי לעיין בהתירא דאיתתא דא הנה אמר שבא מהדרעקציע של בית השוטים שמת הזה הוא האיש אשר הי' נקרא שמו שלמה שווארץ רעקטא פרייא העלד והי' מבוטשאן הנה יש שמו ושם עירו והכינוי חשיב כשם אביו וכמבואר בפוסקים ז"ל ואף אי נימא דזה לא הוי מסל"ת כיון ששאלו עליו בחיים וגם אשתו היתה אצלו ואולי הי' אח"כ ע"י שאלה מהמתעסקים הנה נודע מ"ש רבים מהאחרונים ז"ל דיש להאמין לערכאות גם בלי מסל"ת דערכאות לא מרעי נפשייהו לשקרי. האמנם כשאני לעצמי איננו סומך ע"ז ושדיתי בזה נרגא מלישנא דהש"ס גיטין דף כ"ח דפריך אהך דשמע מקומנטריסין של עכו"ם איש פלוני מת איש פלוני נהרג אל ישיאו את אשתו אילימא מת ונהרג ממש אמאי אל ישיאו את אשתו הא קיי"ל דכל מסל"ת מהמנינן לי' והרי דגם בערכאות הוצרך לדון משום דהוי מסל"ת אך עכ"ז פשיטא דעכ"פ יש לעשות החלטת גדולי האחרונים ז"ל סניף וצירוף להתיר. אמנם בנ"ד א"צ לזה דהרי העד ערך מכתב בקשה עוד בחייו להממונה שיניחו אותו לכנוס והשיבו לו והראה לו מקום אשר יושב שם האיש שלמה שווארץ רעקטא פרייאהעלד מבוטשאן וזה מהני לדעתי דאף דהי' על תשו' שאלה ואנן קיי"ל דאף בנתכוין להעיד אף שלא להתיר ל"מ עדות עכו"ם מ"מ זה מהני לדעתי דזה גילוי מילתא בעלמא הוא והחילוק לדעתי דהא דאינו נאמן במתכוין להעיד נראה דהוא משום דחיישינן דאולי כוונתו להתיר ובזה אני מבאר דברי המהרא"י ז"ל שהעלה דמתכוין להעיד לא גרע ממים שאין לו סוף דבזה יש מ"ד דשרי' ובמשאל"ס ליכא מ"ד דשרי' ודבריו נפלאו באמת דמה דמיון זה לזה וגם דלפ"ז בכ"מ דאיכא חד מ"ד שמתיר אף דלא קיי"ל כוותי' נדון לומר דלא חמיר ממשאל"ס דאם נשאת לא תצא מה שלא עלה על דעת אדם לומר כן. ולפי הנ"ל דעתו ה' ז"ל דכיון דזה גם לדידן רק חששא הוא דשמא כוונתו להתיר וכיון דחזינן דאיכא דלא חייש לה ע"כ שהיא רק חששא רחוקה דלא שכיח ולכך מדמי לה למשאל"ס וזה ל"ש רק כשמשיב על שאלה לאחר מיתה משא"כ בעודו בחיים פשיטא דאין לחוש דאולי כוונתו להתיר וכיון שהם העידו ואמרו בחיים שהוא זה אף שהעד לא הכירו מעולם ורק שמעיד שזה שראה אותו בחיים הכירו בצורתו ופ"פ שזה הוא המת הוי שפיר עדות המועיל לפ"ז ודו"ק. ועוד יש יותר להתיר שהעד דבר עם החולה וגם הוא אמר לו שמו שלמה שווארץ ושם אביו מאיר מעטהשעלקיר ושם חותנו ישראל מאיר היילפרין ושם עירו שדר בה בוטשאן ואף שהי' חסר דיעה שקשה לסמוך על דבריו מ"מ רואין אנו שדבריו מתאימים עם דברי חותנו ואשתו שראו אותו מקודם זמן מה והכירוהו ונוסיף לזה מסרו להעד סימנים בראשו וברגלו והעד ראה בחיים הסימן שבראשו קרחה מתחלת באחת ומתחלקת לצד פניו לשלשה רצועות שנים קצרות והאחת באמצע ארוכה יותר מהשנים שבצדדים ואם אתה בא לחוש ע"כ אתה צ"ל שהאיש הי' איש אחר והממונה שקר הגיד והאיש החסר דיעה בעצמו תונבא נקט לי' ואמר השמות של האיש בעלה שהי' שם מקודם ואיתרמי שהאיש האחר הי' לו ג"כ קרחה בראשו כבעל האשה שאנו דנין עלי' וזה פשיטא שאין לחוש חששות רחוקות כאלה להחמיר בעגונא:
ומלבד כ"ז הנה יש לנו שני סימנים אמצעים דהרושם מהכוי' אצל הקנעכיל אף שלא סיימו המקום בדקדוק וגם לא באיזה רגל הוי עכ"פ סימן אמצעי וגם הקרחה הוי סימן אמצעי דאף אי נימא דסתם קרחה גם סי' אמצעי לא הוי דשכיחא טובא מ"מ כיון שהי' לצד פנים שלשה זה לא שכיח שיהי' כזה שלשה קרחות זה קרוב לזה וגם דלא גרע מסי' מנין דהוי סי' אמצעי. וכבר נודע מה שהחליטו גדולי המורים ז"ל דשני סימנים אמצעים הוי כסי' מובהק דמהני ועיין בפוסקים ז"ל שדעת רבים דבדרבנן מהני סי' אמצעי ולדעת המהרא"י ז"ל שהבאתי נתכוין להעיד לא הוי רק איסור דרבנן כמו משאל"ס וכנ"ל הנה יש לנו טעמים גדולים די והותר להתיר האשה אלמנת ר' שלמה שווארץ בן ר' מאיר מעטהעשנקיר מבוטשאן. ואך צריך לחקור ע"ד שהאשה ואביה אמרו שיש לבעלה שלשה קרחות ולפי עדות העד הי' לו אחת שנתחלק' לצד הפנים לשלשה ואם יתאימו דבריהם אחרי החקירה והדרישה או שלא יהי' עכ"פ הכחשה לדברי העד ישבו ב"ד של שלשה ויתירוה כדין נשאת ע"פ ע"א.
וה' הטוב יצילנו משגיאות ויראנו בתורתו נפלאות כנפש הכו"ח למען תק"ע פה לבוב יום ב' כ"א סיון תר"מ לפ"ק:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |