ברכת רצ"ה/עו

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

ברכת רצ"ה עו

סימן עו

ב"ה.

להרב מו"ה משה מו"צ ד"ק סאקליב נ"י:

היום השגתי מכתב שאלתו ויען שהדבר נחוץ אמרתי להשיב לכ"ת בקצרה תשו' בצדו. ובתחלה אומר כי שאלתו לא סיפא רישא שבתחלה שאל אם לחוש לדעת המק"ח ז"ל שכתב דהיכא שהחמץ ברשות ישראל לא מהני משום דדמי לעכו"ם אלם. שאם יאבד החמץ לא ישלם לו ואח"כ כתב בשם הרב הה"ג דקהלתם נ"י שדן להתיר משום דדעת רוב הפוסקים ז"ל דכסף קונה בעכו"ם ומה יועיל זה לדעת המק"ח ז"ל שחשוב כעכו"ם אלם וגם לא אבין דאחר שכתב שהי' כדת בכל הקנינים הנהוגים לכתוב בשט"מ הרי היה גם קנין אגב דאגב ל"ב צבורים דמועיל בצירוף הקנין כסף וכמ"ש הפוסקים ז"ל. ובגוף חשש המק"ח ז"ל הנה גם באלם הכריע הט"ז ז"ל דההמיקל לסמוך על הראב"ד ז"ל לא הפסיד וגם גוף הדמיון שדימה הגאון מק"ח ז"ל זה לאלם ליתא לדעתי דעיקר האיסור בקבלת האחריות הוא משום דכיון דאילו נגנב או נאבד ברשותו קאי וז"א רק דכיון דצריך לשלם כשיהיה הפסד יש לו שייכות בהחמץ ובזה ס"ל להרמב"ם ז"ל דגם כשאינו חייב לשלם מדינא רק שהעכו"ם אלם דינא הכי דכיון דמ"מ יצטרך לשלם חשוב יש לו שייכות בהחמץ כמו בקע"א. ובחידושי המתקתי הטעם מהאיסור דקע"א דמה שיצטרך לשלם אינו באמת זכות ורק דכיון דאילו מיגנב וישלם יקנה החמץ וכדקיי"ל בשומר ששילם זה חשוב גם עתה זכות להשומר וכ"ז ל"ש רק כשיצטרך לשלם בעד הפסד החמץ משא"כ בענין מכירה שלנו שהחמץ הוא של העכו"ם והישראל אין עליו שמירה וההפסד שיגיע לישראל אינו בשביל שנאבד או נפסד החמץ רק מצד אחר שלא יהי' להעכו"ם ממה לפרוע ל"ח בשביל זה כיש לו שייכות בהחמץ וכ"ז להתלמד במק"א אולם בנ"ד א"צ לכ"ז דגם בקיבל אחריות דש"ח פסק הח"י דאין לאסור כשכבר עבר הפסח דיש לסמוך אדיעה ראשונה דל"ח קע"א רק באחריות גניבה ואבידה וכ"ש דיש לסמוך להתיר באלם ומה גם בנ"ד די"ל כהנ"ל דל"ד לאלם וכנ"ל ופשיטא דיש להקל ולהתיר החמץ והנלע"ד כתבתי:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף