ברית משה/לא תעשה/מב

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

ברית משה לא תעשה מב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

שלא (א) להקים פסל כו' ותניא בת"כ כו'. המרש"ל ז"ל בביאורו כאן הקשה על הספרא שהביא רבינו ז"ל דל"ל למידרש בהיקש מה מצבה בבל תקים אף פסל בבל תקים הלא פשיטא היא זה דהא בהדיא כתיב בקרא פרשת בהר ופסל ומצבה לא תקימו לכם עי"ש מה שתירץ וגם הזוה"ר סוף פ' בהר מתרץ יפה עי"ש ולי"נ בס"ד לתרץ דהרמב"ם ז"ל בסה"מ מל"ת י"א כתב וז"ל כי כן היו עושין הבונין מצבה ומשימין עליה ע"ז עכ"ל לפי"ז הוה יכלינן למימר דפירושא דופסל ומצבה לא תקימו לכם היינו שלא להקים פסל על מצבה כמו שהיו עושין הבונין מצבה שכתב הרמב"ם אבל על פסל בלא מצבה ליכא אזהרה ע"כ דרש הספרא את דרשו להורות דגם על פסל גרידא עבר בבל תקים, ואח"כ ראיתי בהרמב"ן ז"ל פ' שופטים ד"ה וטעם אשר שנא שסובר באמת כן הפשט בהפסוק שהזהיר שלא להקים פסל על מצבה וא"כ לכאורה קשה עליו מהספרא הנ"ל ואפשר דלעולם גם הרמב"ן סובר כהספרא דהפסוק הזהיר על הקמת פסל יחידי אלא הרמב"ן כתב דהקמת פסל היא על מצבה ומציאות עבירות הלאו משום הקמת פסל יחידי משכחת להרמב"ן כשכבר קמה המצבה וגם נ"ל דעכצ"ל הפשט בהרמב"ן כן דבהשגותיו על הסה"מ מל"ת ה' כתב הרמב"ן בפי' דעובר על הקמת פסל יחידי וא"כ יהא סתירה בדבריו אעכצ"ל הפשט בהרמב"ן עה"ת כמו שכתבנו כמובן. וברמזיו רמז מל"ת מ"ב כתב רבינו וז"ל ופסל ומצבה לא תקימו לכם ותניא בת"כ להזהיר בא על המקים פסל אע"פ שלא עבדו ולא עשאו עכ"ל נר' בפי' דמחמת קו' המרש"ל הנ"ל מפרש רבינו ברמזיו את הספרא כך וכוונתו כיון דכתיב ופסל ומצבה וגו' בחד קרא עם לא תעשו לכם אלילים ה"א דדוקא על זה הזהיר שלא לעשות פסל להקים לעבוד אבל כשלא עשאו ושלא לעבוד מותר להקים ע"כ דרש הספרא את דרשו לאשמעינן שאע"פ שלא עבדו ולא עשאו ג"כ מוזהר שלא להקים וכשתעיין היטב ברבינו תראה דגם בחיבורו סובר הפשט בספרא כן וכ"ס הרמב"ן בהשגותיו אלא הרמב"ן כתב שהספרא אתי לאשמעינן שעובר אע"פ שלא עשאו ול"כ גם ולא עבדו כמ"ש רבינו וטעם לזה נ"ל בס"ד דלשיטתו אזיל שכ' בפירושו עה"ת הנ"ל דהפסוק ופסל ומצבה לא תקימו לכם אזהרה שלא להושיב הפסל על המצבה לע"ז וכיון דאיירי הפסוק בע"ז לעבוד ע"כ ל"כ אע"פ שלא עבדו אבל רבינו לשיטתו דסובר דלא איירי הפסוק בע"ז לעבוד ע"כ כתב אע"פ שלא עבדו ולא עשאו אבל הפשט בהספרא שניהם סברו כמו שכתבנו:

ב

ודע דהרמב"ם לא מנה את המל"ת זו וכבר דיבר מזה הפ"ד בד"מ ח"ב דף ס"ד ע"ב והדינא דחיי ז"ל כתב שטעמו מפני שסובר שהיא אזהרה בע"ז כהנ"ל בשם הרמב"ן וכבר הזהרנו על זה מהפסוק לא תעשה לך פסל וכל תמונה אלא שנכפלה לחוזק האזהרה ואח"כ תמה עליו מהספרא שהביא רבינו מה מצבה בבל תקים אף פסל בבל תקים והכוונה מה מצבה בבל תקי' אע"פ שאינה לעבדה אף פסל בבל תקים אע"פ שלא עבדו מוכח מהספרא שאינה אזהרה בע"ז עי"ש והנר מצוה ז"ל סי' י' סוף אות ד' כתב לתרץ על תמיהת הדד"ח דשמא סובר הרמב"ם דכיון דהך היקשא דספרא לא הובא בגמ' ש"מ דהך ברייתא דספרא לאו בר סמכא היא וע"כ לא פסק הרמב"ם כספרא זה עי"ש שהאריך בזה אבל באמת תירוצו דוחק מאד דהיאך נאמר דמשום שלא הובא הספרא בגמרא לאו בר סמכא הוא בשלמא כשהגמ' חולק בפי' על הספרא אז באמת פסקינן כהגמ' אבל כשלא חולק אלא משום שלא הביא מנ"ל לומר כן, ומה שהביא ראי' הנ"מ ממה שכ' הכ"מ הל' עכו"ם פ"ג הל' ט' על התוספתא שהביא הראב"ד שם זה באמת אין ראי' כיון דשם מורה הלשון של המשנה בפי' דלא כהתוספתא כמ"ש הכ"מ ע"כ כתב הכ"מ שפיר דהאי תוספתא לאו בר סמכא היא אבל כשליתא בפי' להיפך אלא משום שלא הובא בגמ' באמת לא אמרינן כן וראי' לזה שמצינו כמה מל"ת שמנה הרמב"ם ומקורם רק מספרי או ספרא גם המל"ת י"ז י"ח י"ט וכ' שמנה הרמב"ם בסה"מ ג"כ מקורם רק מספרי כמו שכתבנו לעיל במל"ת כ"ז כ"ח כ"ט ול' ושם מגמ' סנהדרין נר' דלא כהספרי כמ"ש הרמב"ן הנ"ל מל"ת כ"ז מחודש א' ואפ"ה מנאה הרמב"ם משום דבספרי איתא כן וגם בגמ' איכא למימר דלא חולק כמ"ש הדד"ח הנ"ל במל"ת כ"ז א"כ מכ"ש הכא דליתא בפי' בגמ' דלא כספרא בודאי הי' לו למנותה:

וע"כ נ"ל בס"ד ליישב את הרמב"ם כך דבירושלמי ע"ז פ"ד הל' ד' איתא כתיב לא תעשו לכם אלילים ופסל ומצבה לא תקימו לכם לא היא עשייה היא קימה א"ר הילא עשייה בתחלה קימה כל שאלו תפול לא יקימינה ומפרש הפ"מ וז"ל עשייה בתחילה שלא תעשו לכם וקימה היא אזהרה שאם תפול שלא יקימינה כלומר שיראה שלא יהא לה תקומה עכ"ל והירושלמי זה נר' בעליל שחולק על הספרא הנ"ל דלהירושלמי דיבר הפסוק מפסל שכבר היא ע"ז אלא הזהיר שאם תפול לא יקימנה אבל להספרא דיבר הפסוק מפסל שלא עבדו כהנ"ל בשם רבינו והדד"ח וא"כ י"ל דהרמב"ם סובר כהירושלמי ולענין מנין המצות סובר שנכלל הדין זה שאם תפול ע"ז שלא להקים בהמל"ת דאל תפנו אל האלילים כיון דלהסתכל בע"ז אסור מכ"ש שאסור להקים או י"ל שנכלל בלאו דלפני עור לא תתן מכשול כמ"ש הרמב"ם הל' רוצח פ' י"ב הל' י"ד וז"ל או שחיזק ידי עוברי עבירה שהוא עיור ואינו רואה דרך האמת מפני תאות לבו הר"ז עובר בל"ת שני ולפני עור וגו' עכ"ל ולאו דלפני עור באמת קאי גם על עכו"ם כמ"ש המצות השם מצוה רל"ג וז"ל ואפילו לעכו"ם אסור להביאו לעבור על דיני התורה מה שהוא מוזהר עליו עכ"ל וכיון שכבר מנה הרמב"ם בסה"מ את הלאו דאל תפנו אל האלילים והלאו דלפני עור במל"ת י' ורצ"ט ע"כ לא מנה ופסל ומצבה לא תקימו לכם למל"ת בפ"ע אבל רבינו שהביא את הספרא מוכח דסובר כוותיה ודלא כהירושלמי וכיון דלהספרא איירי הפסוק ופסל ומצבה לא תקימו לכם בפסל שלא עבדו ולא נכלל בהני לאוין שכתבנו ע"כ מנאה רבינו למל"ת בפ"ע כמובן:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף