בני בנימין/מילה/א

בני בנימין ‏ מילה א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

מ"ע למול ביום השמיני. נכלל בזה גם מלת העבדים ממה של"כ "הבן" ועי' כ"מ מה שלא נמנה מ"ע בפ"ע. ובמעה"ח ה"ר מסנהדרין נ"ט א' מש"ש ואנו אין לנו אלא גה"נ בלבד:

מצוה על האב למול את בנו. יש להסתפק אם בכלל זה גם על הבן הנולד לעבד משפחה שנתייחדה לו. ולכאורה י"ל דכיון דא"ל יחס כדא' ביבמות כ"ג א'. ס"ב א' ב"ק ט"ו א' ובכ"מ. ל"ש לחייבו משום אב דאינו נקרא אביו כלל. ול"ש עליו מצות הבן על האב. כמו בכל ישראל. וע"ל שכ' רבינו דב"ד מחוייבים למול העבדים אם לא מלו הרב שלו. מ' דהוא עצמו אינו חייב במצות מילה כלל וע"ל ה"ו דיכול להתנות שלא למולו. וא"כ ודאי ל"ש חיוב מילה על העבד. רק כשנימול כבר. י"ל דחייב לימול בני משפחה המיוחדת לו. או אף משפחה שאינה מיוחדת לו. דודאי בישראל כל כה"ג שנקרא אביו חייב למילו. וע' יבמות נ"ב ב' שו"מ בשעה"מ שכבר העיר בחקירה זו. ואמנם לא התעורר לומר דל"ש לקרותו אב כיון שאין לו יחס. וי"ל דמה"ט גם עבד עברי אינו מחוייב למול את בנו שהולידה לו שפחה שניתן לו. והאדון חייב במילתו וצ"ע. וס' זה יש להסתפק לד' המקנה דגם נשים חייבות במצות מילה שמחוייבים כל ישראל למול. מדכ' המול לכם כל זכר גם נשים חייבות ולא נתמעטו רק מחיובא דאב לבנו. ע"ש בקדושין כ"ט א'. ובחידושי ת"ל תמכתי יסודותיו מכ"מ בדחז"ל בס"ד. א"כ יל"ע אם השפחה חייבת במצוה זו. דמ"מ היא אמה. וכן אם העבד חייב בזה. וע"ש בשעה"מ מש"כ מב"ק. ובס' המקנה שם ואת"י כעת:

ב

אין מלין בנו של אדם שלא מדעתו. נ"ל דמקורו מב"ק צ"א ב'. אנא בעינא למעבד מצוה. ועי' נדרים ל"ו ב'. אם תורם משלו עש"ח טוה"נ ש"מ. כאאמו"ר הגז"ל. ועי' תב"ש סי' כ"ח. מש"כ ע"ד הש"ך חו"מ סשפ"ב וע"ש בקצה"ח ובמקומו ישבתי הכל ת"ל:

אבל אינו חייב כרת עד שימות. עי' השגת הראב"ד וכ"ה דעת התוס' מכות י"ד א'. ד"ה לאפוקי ועי' טורי אבן ר"ה ו' א'. שכ' דאם גמר בדעתו שלא לימול חייב כבר כרת בזה. וי"ל דבזה גם רבינו מודה. וא"ש קו' אאמו"ר הגז"ל בחידושיו מחולין דף ב'. דפריך שם אי מומר לד"א היינו מומר לערלות. והרי לרבינו מומר לערלות קיל משאר מומר כמו לחלב ודם דשם הוא חייב כבר כרת ולערלות הוא עתה רק בעשה ורק לאחר מיתה הוא בכרת. ולהאמור י"ל דס"ל לרבינו דלא נקרא מומר רק כשגומר בדעתו שלא למול עוד. ול"נ לה"ר לרבינו מיבמות ה' ב'. ופסחים ע"ז א'. וע' סוכה כ"ה א'. מכל אלו המקומות ראיה לשי' רבינו. והדברים ארוכים מאוד אתי במחיצתי תלי' וכאן לקצר אני צריך ועמש"ל ספ"ג ס"ד:

ד

כיצד לקח שפחה ועוברה. נ"ל דצ"ל שפחה מעוברת ואח"כ ילדה זהו מקנת כסף. וכ"ה לקמן ה"ה. כאאמו"ר ז"ל:

ט

בכ"מ נלמד רבינו במכ"ש. תמוה ל"ל כ"ש מה שהוא משנה ערוכה שבת קל"ז א'. בה"ש של ע"ש נימול לעשרה וע' נדה מ"ב ב'. ולקמן הט"ו כאאמו"ר הגז"ל:

י

כשם שמילת הבנים דו"ש כך מילת עבדים. שמעתי בשם ס' נחל איתן להקשות מ"ט דו"ש הרי יכול להפקירו וכדא' בשבת קל"א א' כה"ג. דלר"א אין מכשירי מזוזה וציצית דו"ש מה"ט. ותי' דל"א הכי רק במכשירי מצוה ולא במצוה עצמה. ובדבריו נ"ל ליישב קוהמפ' בביצה י"ב א'. דלב"ש אין מוציאין קטן למול ביו"ט והרי ר"א שמותי היא וכב"ש ס"ל כמ"ש בירושלמי בכ"מ. ואיך משכ"ל לאסור ביו"ט. כיון דאפילו מכשיריו דו"ש כ"ש יו"ט. ועי' שו"ת. ח"ס חא"ח סי' קמ"ח. ולדבריו נ"ל דנפ"מ בעבד קטן דאד"ש. משום שיכול להפקירו. אך מ"ד הח"ס חא"ח סקכ"ד וחיו"ד סשט"ז שטרח ליישב קו' הגאון השואל מהגר"ד דייטש ז"ל. מ"ט פד"ש ול"א שיפקיר קרקעותיו לשי' התוס' פסחים ג' ב'. מ' דלס"ל סברא זו. וכ"נ דכיון דלר"א מכשירין כמצוה עצמה מה"ת לחלק בזה. וצ"ע בגוף ה' ולשיטתי' ק' שפיר דר"א אדב"ש בביצה שם. ואולם בחידושי ישבתי בס"ד בפשיטות בדברי הירושלמי ספ"ק דר"ה וספ"ב דמגילה אם מכשירי מצוה שדו"ש דוחין אף בלילה ע"ש. וא"כ א"ש. וא"ש גם הך דלולב שם ע"ש. דלר"א גם מכשירי לולב דו"ש כמ"ש בשבת שם. ואמנם קו' ס' נ"א אין לה מקום כלל. דמאי מהני שיפקירנו הרי כל ישראל חייבין למולו. וא"כ לא יפטור ממצות מילה בו ביום כלל. וגם שמא יזכה בו עע"ג ודאי אסור דה"ה מפקיעו ממצות מילה. וגם יל"ע בזה דהפקר לישראל לבד ולא לעע"ג אינו הפקר. ע' ירושלמי פ"ו דפאה. ולהיפוך ודאי דלא. ואולי יתכן קצת לפ"מ דקיי"ל דערלות שלב"ז ל"ה ערלה עי' פ"א מתרומות ה"ז. א"כ משכ"ל שיפקירנו קודם יום ח'. דאז ל"ש לקרותו ביטול מצות מילה כיון שלא חל כלל. אך יל"ח מנידון דשם. דשם אינו מבטל מצות מילה לגמרי משא"כ כאן. וילה"א בזה לולי שאכ"מ:

יד

מי שנולד. עי' ש"ק ספי"א דיבמות ד"ה ליאות:

טו

וכן מילה שלב"ז. עי' כ"מ. ולולי דבריו נ"ל דצ"ל "וכל" במקום "וכן":

יז

עד שיפול בו דם ויחזרו מראיו. מבואר דא"צ להמתין ז' ימים אח"כ ולא כס' יד הקטנה ואין חוששין כלל לדבריו בזה אך הרה"ג ר' יעקב בן כ' אחי הגרצ"י ז"ל הגאבד"ק ראגאלי העירני מהש"ך סי' רס"ג שדעתו כס' יד הקטנה. והוא חידוש:

יח

שס"נ דוחה הכל. עי' ח"ס חיו"ד סרס"א מש"כ ע"ד רבינו אלו. ובחידושי לפסחים ס"א ב'. הארכתי בזה בס"ד:

· הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.