בנין ציון החדשות/קסח

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

בנין ציון החדשות TriangleArrow-Left.png קסח

סימן קסח
[בדין שהובא באו"ח (סימן תנ"ו) איך משערין הכלי כדי לדעת אם הוא מחזיק שיעור חלה]

ב"ה אלטאנא י"א תמוז תרי"ד לפ"ק.

להרב הנ"ל נ"י.

כתב מר וז"ל הנה בטוש"ע א"ח (סי' תנ"ו) כ' לשער כלי לידע אם הוא מחזיק שיעור חלה שהוא מ"ג ביצים וחומש ביצה שימלא כלי מים במילואו ושוב יערה ממנו המים לכלי אחר ויתן לתוכו מ"ג ביצים ויחזור בו המים שעירה ממנו והנשאר הוא שיעור מ"ג ביצים ואדמ"ו הגאון בעל חתם סופר זצ"ל כ' בתשובה אחת שזה תימה ולבסוף מסיק דהמצאה הנ"ל לשער ע"י הפלת המים כנ"ל הוא טעות דהרי מ"ג ביצים לכשיקרשו יהיו רק שליש של מ"ג ביצים כמו שאמרו ר"פ המוציא יין וקמח שהוא כמו דבר הממוצע בין מים לתבואה עצמה בודאי יהיה ג"כ הפרש לערך חצי השיעור וכו' ע"ש ואני אומר באימה וביראה שלא זכיתי להבין דברי אדמו"ר זצ"ל שהרי משנה שלמה שנינו (בפי"ז דכלים מ"ו) לשער שיעור ביצה ע"י מים דנותן לתוך המים וחולק את המים יעו"ש ברמב"ם בפי' שכ' כן בהדיא שאם ישליכו שם הביצה יצאו ממנו שיעור גוף הביצה בלא ספק וכיוצא בו מצינו במ"א בפ"ה דערכין דהאומר משקל ידי עלי יכניס ידו לתוך המים וכו'. והאריך מעלתו להוכיח לפסק דבכל שיעורי תורה נוכל לשער לח ע"י דבר גוש ויבש.

תשובה

לענ"ד אין כאן השגה כלל דהרי במתניתין דכלים פי"ז לא נאמר רק למען נדע הביצה אם קטן אם גדול אשר לפי ערכו נמדוד שיעור טומאת אוכלין מביא גדולה שבגדולות וקטנה שבקטנות ונותן לתוך המים וחולק את המים והחצי המים הוא השיעור "מים של ביצה" אשר לפי ערכו נשער שיעור ביצה' של טומאת אוכלין דהיינו אם השיעור מים שמוציא הוא לערך החצי או השליש שיעור ביצה של גוש כדעת הגאון חתם סופר זצ"ל אז נדע שהמים שיצא משני ביצים שחלק הוא ערך לחצי או שליש ביצה גוש והלא לא נאמר שם שהמים שחלק יהיה ממש השיעור של טומאת אוכלין וכש"כ שאין השגה ממתניתין דערכין שהרי שם אין משערין במים כלל אלא בריוח שעושה היד בהם שממלא אותו בבשר חמור ומשאר בשר וגידי יד נגד בשר וגידי חמור ומה לי אם המים גושים או ספוגיים עכ"פ ידענו שהבשר שממלא הריוח שנעשה במים ע"י היד הוא משקל היד.

ולכן מצד ראיה לענ"ד אין כאן השגה כלל אבל מצד הסברא גם אני מסכים עם הרב נ"י ששיעור מים כביצה צריך לריוח גדול כמו ביצה גוש שאף שיש במים אויר יותר אשר על כן כשיקרוש יתמעט הרבה מכ"מ בעוד שלא נקרש והאויר בתוכו שוה כמותו בגדלו לביצה גוש דכל השיעורין לפי גודלן משערינן ולא נביט על רפיון החלקים כדתנן טהרות (פ"ג) כביצה אוכלין שהניחן בחמה וכו' ובעוקצין (פ"ב) פת ספוגנית וכו' וכמבואר שם ברמב"ם בפי' המשניות ובחבורו ה' ט"א:

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף